ילדים חטופים תקשורת לבנה

בבוקר יום רביעי יצאתי בשש ארבעים וחמש מהבית, ידעתי שזה יום ארוך, יש לי הגעה למכללה. הייתי חייב להיות שם, כנס, פגישות ועוד – אבל הראש לא היה שם, התרגשתי – ידעתי שאני רוצה כבר שיהיה שבע בערב! להגיע לרחבת המשביר הישן – לראות כמה ומי יגיעו?

אז ישבתי כל היום וזה הגיע יצאתי בשעה 17:00 מהמכללה – הוויז (ימח שמו וזכרו) הראה נהיגה של שעתיים ורבע דרך כביש הבקעה – אמרתי יאללה לא נורא אם כבר שעתיים על הכביש (מעגל) עדיף דרך כביש הבקעה – הנוף היה מדהים גמעתי אותו בעיני בעודי מרחף בדימיונות!
בראשי ראיתי את ביבי נתניהו מגיע להפגנה יחד עם בוזי הרצוג ושניהם אומרים "די! סבלתם מספיק, הגיע הזמן לתת להורים את הנחלה והמנוחה! אני מורה לפתוח את כל התיקים ולכנס וועדה ציבורית אמיתית לדאוג שנקודה שחורה זו בהיסטוריה של מדינת ישראל תיסגר לנצח!"
אבל אז חשבתי לעצמי – מה אתה עושה צחוק? ביבי? בוזי? הרי הם עסוקים בלריב על שמאלימין שזה בכלל עניין לעיוורים וטיפשים! ככה הם עושים רעש – אירן-שמלאנים-כן זה ולא ההוא ובינתיים גם משמאל וגם מימין מרוקנים לנו את המשאבים! וממשיכים להתעלל במשפחות הכי טובות שיש מעל לשבעים שנים!
וככה בין הנוף המדברי, עצי הדקל והחום הבלתי נסבל עשיתי את דרכי לירושלים. לקראת 19:00 הגעתי. משעה 18:30 התמונות נשלחות אלי בכמויות בהודעות, הפיד שלי בפייסבוק מתמלא דיווחים חיים – ואני מאושר – רואה את התמונות ולא מאמין!!! בטח כולם שם! כל התקשורת! כל הכתבים כל המדינה! ואו זה קורה.
אני מגיע לחבר שלי איציק קדוש, מקפה קדוש בירושלים – איציק מקבל אותי בחיבוק ואני אומר לו יאללה מהר בא נרוץ לחנייה אני מת כבר להגיע להפגנה. איציק, בחור מדהים, חבר כאח, אומר לי תרגע נגיע. לא, לא בוא נעוף כבר. איציק מביט בי בשקט שלו ובעיניים חודרות אומר לי "אתה יודע שלאמא שלי גם חטפו אחות!" ידעתי. אבל תמיד כשאיציק אומר לי את זה הדם קופא לי לרגע…למה? ובכן כי מייד אני נזכר בילדים שלנו – שלו עם קרן ושלי עם אביבה והתמונה שעולה לי בראשי זה הילדים שלנו ואחד מהם צורח כשהוא נגרר משם…אני משתחרר תוך שנייה ועונה "כן, דיברנו על זה, מחריד, הבני זונות חשבו שילדים זה משחק! אתה חייב לבוא איתי…"
איציק מיישיר מבט ואומר "אני בא, קרן רוצה שאבוא הבייתה הבנים משגעים אותה, אבל אני חייב לבוא קצת…" ואני חייכתי וחשבתי בלב – קרן המצחיקה – היא לא מבינה איזה סבבה זה שכל הילדים שלה משגעים אותה!!! הכי טוב זה ככה…אבל שתקתי…
איציק ואני מגיעים לככר המשביר, ההפגנה בעיצומה!
איציק ואני עומדים מביטים, סופגים את מה שמתרחש, אני מודה, אני בהלם! לא מאמין!!! סביבי עומדות נשים מבוגרות, סבתות עם מטפחות, גברים מבוגרים דתיים וחרדים, חברה צעירים וגם ילדים ממש כולם שם! כל גווני המדינה! והם חוסמים את הצומת. המשטרה מבינה שאין מה לעשות מורידה את הנוסעים מהאוטובוס ומפנה אותו בזמן שכולם לא יורדים מהצומת.
על בימה קטנה עולים אנשים אחד אחרי השני בסדר מופתי ומדברים עם מקרופון על מה שקרה להם, הסיפורים קורעי לב, אני שולט ברגשות מחייך מראה עמידות אבל מבפנים נקרע!
סביבי יש אנשים מבוגרים עם שלטים – אפיה הבן שלי יעקב? היכן בתי? ואני מביט בפניהם, מנסה להכיל את מה שאני רואה – וכל הזמן עושה לעצמי קריאת כיוון – מדינת ישראל 2017: שלוש וועדות חקירה שקריות! מלא אקדמאים שקרנים ממסדיים מלככי פינכה שהצדיקו את הגזל! מערכת רפואית גזענית ואפלה! ובעיקר תעשייה שלמה של אנשים שמונצחים סביבנו ברחובות ומבני ציבור שגזלו ילדים מהוריהם!
ואז לפתע פתאום ניגשת אלי סבתא נחמדה – "אתה מהטלויזיה" היא אומרת לי אני בבדיחות הדעת אומר לה "לא נשמה זה אח שלי התאום.. תמיד חושבים שאני זה הוא…" היא מחייכת, אני משיב בחיוך, היא ניגשת ושמה את אצבעה בגומה שלי ואומרת "כזה יש רק אחד.." צחקתי בקול "אין עליך נשמה! מה שלומך?" היא אמרה לי "תראה אני כבר זקנה, מה נשאר לי? לא רוצה כלום באמת! כלום! רק שיגידו איפה הילד! שנגיד קדיש או שנראה אותו – וזהו! למות בשקט…תגיד להם כפרה אתה בטלויזיה, תגיד להם!"
עמדתי, שתקתי, הרגשתי כאילו כולם מסתכלים עלי. נחנקתי, לא ידעתי מה להגיד, האוויר נגמר לי בריאות והעיניים שלי החלו לדמוע, הקול שלי לא החזיק מעמד – הסתכלתי על מי שיכולה בקלות להיות סבתי והייתי בוש ונכלם במדינה שלנו. נשמתי עמוק, ואמרתי "אומר נשמה שלי אומר כבר שנים שאני מנסה אבל אני לבד עם עוד כמה חברות וחברים מדהימים…בעזרת השם אחרי היום תצא צעקה גדולה וכולם יבינו שזהו אי אפשר להמשיך להשתיק את העוול הזה…"
אמרה "אני יודעת – והילדים של עמרם גם יחד כולנו – לא נוותר, רק אני זקנה קשה לי לבוא כל הזמן…"
התחבקנו עשינו סלפי בנייד שלה והבטחתי להמשיך לדבר על זה עד שנדע מה קרה עם הילדים.

אלפים בהפגנה, ירושלים עומדת ותקשורת יוק – כלום!

בשולי הדברים הגיע אלי בחור עם כיפה, ציוני דתי, והתחיל לצרוח אתה בפטריוטים שמלאני זה הכול אתם גנבתם את הילדים ועוד ועוד. הסתכלתי עליו, הייתי עצבני לאללה – אמרתי לו אם אתה ממשיך לצעק אתה חוטף בומבה לראש! השתתק. אמרתי לו שמאלימין זה לאהבלים! לא מעניין אותי! הבנת! יאללה עוף לי מהפנים! חטפו פה לאנשים ילדים ואתה מבחבש לי שמאלימין..לך מכאן!
למזלי הצטברו סביבי כמה וכמה חברים והבחור חטף עוד קצת צעקות מהקהל, כפרה עליהם, ששמר עלי בקנאות רבה "אוהבים אותך אפילו שאתה לא ימני…" וככה המשיך עד שעה 22:00.

כל שדרות העם היו שם! דתיים-חילוניים מזרחים ואשכנזים כאחד! רק לא התקשורת

ואז יצאנו מההפגנה וקצת נרגע הגוף, ופתאום מטר של הודעות שכולן היו בערך כך "התקשורת הלבנה לא סיקרה מאום מההפגנה!" לא יכול להיות חשבתי לעצמי, ציר מרכזי בירושלים סגור פקקים עד לקסטל וכלום? פתחתי הכול – וינט, מאקו, הארץ כלום כלום כלום! רק ערוץ 20 בקטנה ואמיר איבגי המדהים בטור ענק, איך זה יכול להיות תגידו לי?!?!?! לקחו לאנשים ילדים!
אולי כי לא קוראים לילד יוסלה שומכר?
תחשבו לבד…
שתהיה שבת שלום לכולן/ם
ובעזרת השם או מישהי אחרת שהסבתא תקבל תשובה שתיתן לה מנוח, אמן!
הני זובידה
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ethy ab  On יוני 23, 2017 at 10:15 pm

    הלוואי והאשמים בגזל של הילדים יקבלו את עונשם.
    מאחלת למי שילדיו נלקחו שימצאו אותם ומהר.
    שהמדינה תפצה במיליונים את מי שנפגעו.
    מצמרר לקרוא.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s