על כדורגל ואלימות – או איך ראיתי את זה מגיע!

בעקבות האירועי האלימות של אמש ומעורבות הפאנטיקס כמו גם של לה-פמיליה – הנה סיפור מעניין.
שנים שאני חוקר את החברה הישראלית. בחו"ל אוהבים את העבודה שלי, בישראל לא כל כך. השלמתי עם זה כבר לפני שנים. לא נורא נתגבר. כמו שחלק מכן/ם יודעים אני מאוד אוהב (אולי אהבתי) כדורגל, הייתי פרשן בשירים ושערים, הבן משחק אני אוהד את הפועל תל אביב.
אבל רק חלק קטן יודע איך התחלתי בשירים ושערים. לפני כמה וכמה שנים הוזמנתי להרצאה בוינה כמרצה ראשי בכנס של חוקרי כדורגל על אהדת כדורגל והמוטיבים הלאומניים שנמצאים בין האוהדים. אני באותה תקופה הייתי חלק מקובצה שחקרה גבולות הגירה ומהגרים במזרח אירופה וישראל והנושא ישב אצלי בראש שנים!
כמובן שהסכמתי ואמרתי שאני זקוק ל"קצת" זמן לעבוד על המחקר. אין בעיה ההזמנה היא לעוד חצי שנה תן עבודה. החלטתי לעבוד על הצראה שתשלב את המוטיבים הלאומנים האהדת כדורגל באירופה ובישראל מבט משווה. בשנים אלו צפיתי בכדורגל וראיתי כי האהדה הפכה לשדה קרב עם סממנים אלומיים ולאומנים, ואתי עניינה השאלה: כיצד המוטיבים הפוליטיים השונים מוצאים דרך ביטוי בקרב אוהדי כדורגל?
איכשהו יצא ומישהו שעבד בקול ישראל שמע על זה לפני שנסעתי לכנס והזמין אותי להתראיין מוינה על הכנס בתוכנית שירים ושערים. היה ראיון מדהים! לאחר מכן התקשרו והזמינו אותי לאולפן שירים ושערים עם ז'וז'ו ושרון פרי – שלב הבא היה יציאה למגרשים והשאר היסטוריה.
הגשמתי חלום ילדות והפכתי לחלק מהצוות של התוכנית המיתולוגית, היו לי שידורים עם כל השדרים: בני פייסיק, משה פרימו, עמית פלטקביץ, זיו אברגיל, ליאן וילדאו — ועם הפרשנים כולם: דורון רבינזון, רפי אוסמו, רפי פרץ, שייע פיינגנבוים ועוד רבים ומצוינים אחרים. היו לי גם שעות אולפן רבות! כחמש עונות הייתי חלק מהצוות המדהים! היינו צוות מגובש וחברי וכמובן אסור לשכוח את האגדה שעל ההפקה לא אחר מאשר עתמנה ואהבי!
במקביל המשכתי לחקור ולכתוב את המחקר שלי שהבשיל למאמר בספר עם מיטב חוקרי הכדורגל שיש, הספר נקרא: New Ethnographies of Football in Europe


המאמר מצייר את תמונת אוהדי הכדורגל בארץ, ההקצנה הלאומית של יחידות האוהדים ואיך הם בעצם תמונת מראה של החברה הישראלית. פחות עסקתי באלימות, אך היא סאב-טקסט מובחן לאורך כל הטקסט.
שנים שהמאמר יושב על המדף מבלי שההתאחדות לכדורגל או מוסדות הספורט במדינה פינו זמן לשלוח מישהו שיקרא יבין יתעניין, גם לא המועדונים. ואתמול בא לי הדה זוו – מה שכתבתי עליו לפני שנים והתפרסם ב-2016 קורה!

המאמר נקרא:
We Are One! Or Are We?
ואני שואל את שאלת השאלות האם אנחנו בישראל קולקטיב אחד? אחרי אתמול יש אנשים שיסכימו עם ממצאי המאמר שלי מאוד! את התשובה תמצאו אם תקראו…
מוזמנות לקרוא.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: