ארכיון תג: אסי

אין אמונה במערכת חוק פריבילגית #ישוחררהאסי

מדוע אינני מאמין לבתי משפט ומערכת החוק במדינת ישראל?
ובכן את הצפוי קיבלנו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ללא דיון את בקשת תנועת ש"ס למתן צו ביניים שיורה לקיבוץ ניר דוד לפתוח את השער הצהוב.
עולה השאלה מדוע? בית המשפט הפחדן ממש כמו שאר מערכת החוק – התשתמש בטיעונים מטומטמים – זה המצב מזה שבעה עשורים. ואני שואל: אם יודעי שמישהו עושה עבירה על החוק שנתיים ולא עצרו אותו האם ניתן לו להמשיך לעבור על החוק? מה עם מישהו שעובר על החוק עשור? שניים? אולי שישה? מה אז?

הנה הודעה הדבר החלטת בית המשפט הפחדן ויישור הקו שלו עם האליטה הלבנה

אני יודע שארגיז הרבה – אבל זה לא מעניין אותי – כך נראית פריבילגיה לבנה!

מדוע לבנה? ובכן:

את תושבי גבעת עמל (לא תל עמל) יוצאי מדינות ערב והאסלם יישבו על גבעת עמל בסוף שנת ה-40 תחילת החמישים חשבון פשוט לפני שבעה עשורים. האדמה הייתה של כפר ערבי שננטש/גורש כתוצאה מהמלחמה. אז לא היו לקרקע בעלים.

מול שכונת גבעת עמל יושבו בשיכון צמרת אליטת עיריית תל אביב יפו וקציני צבא – אלו גם יושבו על אדמה עליה היו ערבים. בערך באותה תקופה.

לקבוצה אחת שלחו עורכי דין, אנשי מנהל על מנת להסדיר את זכויותיהם בקרקע – הבתים שהם הורישו לילדיהם כתוצאה ממהלך זה שווים היום עשרות רבות של מיליונים של שקלים, בכל זאת, וילה בצפון תל אביב מהצד הדרומי של הירקון נדיר!

לקבוצה שנייה – שמו מודעה בעיתון זניח – בלי שום מכתב או הסבר ואמרו שיש להם חודש להסדיר את זכויותיהם בקרקע – הם לא קראו עברית, ובטוח שלא קראו את עיתון דבר של ה"מפלגה" – עם הזמן השכונה שלהם הוזנחה – אין תשתיות, אין כבישים אין כלום – ארנונה הם שילמו גם שילמו! ואז פתאום! גילו שהאדמה שייכת לעיריית תל אביב יפו שהחליטה למכור את האדמה ואת התושבים שעליה ליזמים – משפחת כוזהינוף שמתגלה פתאום כשותפה של עיריית תל אביב – הם העבירו את האדמה לתשובה שבהסכם עם עיריית תל אביב יפו לקח "עליו" את פינוי התושבים. אלימות, כוח ועוד הופעלו. וכשזה לא עזר – תשובה בגיבויו של חולדאי שונא השכונות פנה לבית המשפט עם סוללת עורכי דין – שאישרה לו לפנות את התושבים.

אותו בית משפט של פחדנים ששער צהוב לא פותח הרס משפחות וחיים של אנשים.

זה חורבן עקב החלטה של בית משפט אחרי מצב קיים של שבעה עשורים
משפחות של יוצאי מדינות ערב ואסלם אפשר לחרב לפי בית המשפט הלבן בישראל

רגע! לא נגמר!יש עוד סיפור.

על חורבות הכפר סלמה – הוקמה שכונת כפר שלם – שכונה ענקים שישובה על ידי יוצאי מדינות ערב והאסלם – הרבה תימנים וגם קצת עיראקים. המדינה שישבה אותם לא אהבה את מה שקרה שם, מדוע? כי התושבים התחילו לפתח תשתית פנימית של יישוב קבילתי בתוך תל אביב – נבנו חצרות גדולות, הובאו סוסים – בקיצור כפר שלם הפכה לגן עדן. ניסו לצייר אותם כפושעים – נו מה חדש קרימיניליזציה של החומים זה בנוהל!

זה לא עבד, התושבים לא ויתרו – עם השנים הם חיזקו את אחיזתם בקרקע. עד שהמדינה החליטה שדי לה – בגיבוי בית המשפט הלבן שונא החומים – נכנסו לכפר שלם כוחות משטרה וצבא בניסיון לפנות אנשים שיושבו שם עם הגיעם למדינת ישראל בנשות ה-40 של המאה שעברה. אחד מהאנשים שניסו לפנות היה שמעון יהושוע – לא, לא עבריין – איש צבא קבע שהשתחרר מהצבא זמן מועט לפני האירוע ונורה על ידי שוטר בניסיון להגן על הבית בו נולד וגל ושימש כביתו באותה עת.

בשנת 1982 מי ששלח את המשטרה לפנות את משפחת יהושוע מביתה הייתה ממשלת ליכוד – שר הבינוי והשיכון וסגן ראש הממשלה – היה דוד לוי. הוא עמד מול החלטה נואלת של בית משפט שלא רואה צדק ולא עשה מאום! וזה עלה בחיים יקרים של שמעון יהושוע!

הנה שמעון יהושוע ירוי על גג ביתו. תמונה ששוברת את ליבי כל פעם מחדש. מחזיק אותו אחיו הצעיר ועוד בן משפחה. השוטרים עומדים מעליו – מבינים את גודל הטרגדיה…הממלשה ששלחה אותם להרוס חיים הייתה ממשלת ליכוד!
שמעון יהודוע לאחר שנורה על גג ביתו!

יש עוד מקרים רבים – כמו הכפר אל ערקיב שנגב שנמצא שם שנים ובית המשפט מחריב פעם אחר פעם בצווי הריסה – יש את שכונת הארגזים שבתל אביב יפו ועוד. הרוב במדינת ישראל חייב להבין שבית המשפט הלבן לא יתן צדק – מערכות החוק לא יתנו צדק – הפרקליטות לא תיתן הצדק יועצים משפטיים לממשלה ולכנסת לא יתנו צדק – הם כולם מתוכנתים למשור על הסדר הקיים! רק כוח פוליטי – שיחרוט על דגלו צדק חלוקתי וסדר חברתי חדש יוכל לעשות זאת!

הגיע הזמן לומר די! הדפוס ברור הממסד מאכזב – חייבים לשנות את הסדר הקיים על ידי שימוש בכלי המשחק הפוליטיים.

Use the master tools to change the master game!

ככה בונים שקר היסטורי #ישוחררהאסי

אחרי הפוסט בו עסקתי בניפוץ השקרים שנוגעים למצב העניינים דהיום בנושא האסי – הגיע הזמן לעשות קצת סדר הנארטיב ההיסטורי השקרי שמנסים לדחוף לנו לגרון – שבו מסופר לנו כי ראשוני גבעת עמל הגיעו לאזור מוזנח מלא ביצות שאותו הם היו צריכים לגאול…אז הלכתי ועשיתי קצת עבודת איסוף חומרים מאנשים שונים שהם מומחים בעניינם – ולהלן הרשימה (קישורים לעמודים בתחתית הפוסט):

  1. רועי מרום דוקטורנט באוניברסיטת חיפה
  2. ד"ר עמוס נוי

החומרים יובאו בשמות אומריהם לכל חלק יכיל את המקור ממנו שאבתי את החומרים וכמובן יש מראי מקום ותמונות להמחשה.

אחל בדבריו של רועי מרום שהוא מומחה בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, ובמיוחד בכל הקשור לתולדות ההתיישבות הכפרית הערבית בה, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, יועץ היסטורי וכחוקר עצמאי בתחום.

בשבועות האחרונים עלתה לכותרות סוגיית נחל האסי (אל-עאצי, בערבית: "המורד"), ונטענו טענות שונות, חלקן מופרכות לחלוטין, לגבי עברו של האזור שבו הוקם קיבוץ ניר-דוד. בכתבות ובשיח בכלי התקשורת, מטפחים בני הקיבוץ נרטיבים של חלוציות, יזמות, הקרבה והתמדה בהצדיקם את מעמד היתר שלו זכו כבעלי החזקה בפועל בנהר אל-עאצי, בעוד שתושבים אחרים, ובכללם חלק מתושבי עיירת הפיתוח בית-שאן, רובם עולים מקופחים שיושבו במקום לאחר פינוי העיר הערבית ביסאן במלחמת תש"ח-1948, טוענים שתושבי ניר-דוד ניכסו לעצמם את העאצי בניגוד לחוק ולמוסר, בהתעשרם על חשבון משאב ציבורי מהנדירים בישראל.

הגדיל לעשות האדון להב, מזקני הקיבוץ, שטען באחת הכתבות שנתפרסמה לאחרונה כי "כשהקיבוץ עלה להתיישבות המקום הזה היה מקום של ביצות ושל מדבר, באזורים שלא היו נחלים. אף אחד לא עבר את הגבול מבית אלפא מזרחה ומעמק הירדן דרומה, כי המקום היה מסוכן. גם בגלל הביצות והקדחת, וגם בגלל המרד הערבי…זה לא היה אסי אלא יותר מי פיפי של ביצה, אבל זה נכון. את הביצות האלה אנשי תל עמל ייבשו במחיר כבד מאוד, גם של מחלות מהקדחת וגם של אנשים שממש נהרגו פה. כשאומרים שזו מתנת טבע זה לא מדויק, כי מה שהטבע נתן זה ביצה. את האסי הקימו אנשי הקיבוץ".

אלה וגם אלה רבים על זכות ראשונים וצדק חלוקתי-חברתי. מהפולמוס הרב, מהדהד חוסר הבהירות הקיימת לגבי הגיאוגרפיה ההיסטורית של סביבות הקיבוץ, בהיעדר תשובה מבוססת וראויה לשאלה "מה היה שם לפני שניר דוד עלה על הקרקע ב-1936"?

להלן אבהיר את הדברים, בהתבסס על התמחותי בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, ובמיוחד בכל הקשור לתולדות ההתיישבות הכפרית הערבית בה, כדוקטורנט באוניברסיטת חיפה, כיועץ היסטורי וכחוקר עצמאי בתחום.

מפות היסטוריות (למשל סדרת המפות הטופוקדסטריות בקנ"מ 1:20,000 שהנפיקה ממשלת המנדט) וכן מסמכי היסטוריים השמורים בארכיון הציוני המרכזי, מלמדים ומוכיחים כי אזור הקיבוץ ניר דוד כלל לא היה "מקום של ביצות ושל מדבר, באזורים שלא היו נחלים", כדבריו של האדון להב. תחת זאת, נהר אל-עאצי נחשב כגבולם של שני אזורי התיישבות – מצפון אדמות אל-סאח'נה ומדרום אדמות הכפר תל אל-שוכ. היו אלה אחוזות שלטוניות (ג'פתליק) שהוחל בפיתוחן בשלהי המאה ה-19 והיו קשורות למרכז המנהלתי החדש שהוקם בחורבות הכפר ביסאן – יסודה של העיר בית-שאן המודרנית.

לאורך אפיק נהר אל-עאצי לא היו כלל ביצות, אלא דווקא שטחי חקלאות נרחבים שהושקו בעזרת רשת תעלות מסועפת, אשר נחפרה בידי פלאחים ובדואים ערביים ביוזמת השלטונות בימי הסולטאן עבד אל-חמיד השני (1876 – 1908): קַנַאת אל-טֻרְעַה, טֻרְעַת שְחֵ'ידָם, קַנַאת אל-סַבַאחִיה, קנאת אל-עַרְגַ'ה, קַנַאת אל-ג'וֹסַק, קַנַאת קוֹסֶת אל-קַנְטַרַה, קַנַאת אל-רַשִיד ותעלות רבות שהסתעפו מהן לכל עבר. תעלות אלו העבירו את מימי המעיינות האיתנים לחלקות אדמה נרחבות: אדמות אל-קַרּוּת, אל-עַאצי, אל-תְלוּל, אל-חִינוּ, גְ'חֵידֶם וגַ'מַּאעִין. כאן גודלו ירקות, קנה סוכר, כותנה, בננות, אורז וגידולים אחרים שיוצאו לשווקי חיפה, ג'נין, נצרת, בירות ודמשק. מי הנחלים הפעילו שורה של טחנות קמח עתיקות ששירתו את הבאים מקרוב ומרחוק.

מצידו הדרומי של נהר אל-עאצי, בתחומי הכפר תל אל-שוכ, הקימו השלטונות בתי מגורים ומבני ציבור כגון מסגד ובית ספר. בתקופת המנדט הספיקו השלטונות הבריטיים ליישב באזור עקורי פנים ערביים, שפונו מאזור עמק יזרעאל (מרג' אבן עאמר), הרצליה (סידנא עלי) ועמק חפר (ואדי אל-חוארת'), עם מכירתן של אדמות אלה לידיים יהודיות.

ההתנגדות הערבית להקמת הקיבוץ נבעה ממה שנתפס בעיני התושבים הערביים הוותיקים כנישול, הגם שההתיישבות היהודית היתה כשרה מבחינה משפטית. יש להבין, אם כן, את הקמת הקיבוץ ניר דוד לא כבריאה יש מאין, אלא כהמשך – הגם שבדרכים ובכלים אחרים – של תהליכי פיתוח ותמורה התיישבותיים שבהם החלו התושבים הערביים המקומיים של האזור, ומהגרים אחרים שבאו מעבר הירדן, העמקים וצפון השומרון, בחסות השלטונות העת'מאניים, כששים שנה לפני שהקיבוץ עלה על הקרקע, וכשמונים שנה לפני שהציב את שעריו הצהובים המפורסמים.

בהמשך לאותו שקר היסטורי ממשיך ד"ר עמוס נוי ומגלה כי:

חלקו הזה של הנחל (עאסי) מופיע במפות של הגאוגרף של נפוליאון (ז׳אקוטן), במפות עותומניות ושל ה-PEB, במפות מנדטוריות ובצילומי אוויר. מעולם לא הייתה שם ביצה!

גם ייבוש ביצה לא נזכר בזיכרונות בכתב ובעל פה של מייסדי ניר דויד (יש לי -ד"ר עמוס נוי- שם משפחה ביניהם), ולא בטקסי היובל למיניהם. כמו כן, שום ביצה אינה נזכרת בזיכרונות הפלסטיניים מהאזור. דרומה משם היו מקווי מים עומדים, ברכות וכו' כל אלו כחלק ממערכות השקייה עותומניות מאוחרות. אבל ניר דויד, כפי שנכתב בעיתונות התקופה, התיישבו "בפינת חמד לגדות נחל." ממשיך וכותב ד"ר נוי: לדעתי, הביצה הזו הומצאה על ידי חברת הלובי המתמחה בטייקונים ומשפחות פשע ששכר הקיבוץ

להלן מפת ז׳קוטן הגאוגרף של נפוליאון!

בהמשך מעלה ד"ר נוי קטע מתוך ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון שיצא לאור בין השנים 1954-1971. העורכים היו ישראל אבן נור, משה כרמל, אברהם תרשיש ודוד פדהצור אך הרוח החיה, קובע הקו האידאולוגי וכותב רוב המאמרים בעיתון היה ישראל גלילי שאין לחשוד בו בשותפות עם הקשת הדמוקרטית המזרחית רחמנא ליצלן או שאר מיני ארגונים פרוגרסיביים…
וכך נכתב בגיליון למרחב, מיום ראשון 17 לדצמבר 1961 עמוד 4 תחת הכותרת "גילו פינת חמד" מסתבר כי בני הגרעין "מלאי המרץ"  הגיעו בשנת 1934  לאדמות שנקנו על ידי קרן קיימת לישראל, לא בדיוק PRIVATE PROPERTY , ולמרבה הפלא לא היה מדובר באזור של ביצות אלא "פינת חמד שקסמה להם – מעיינות הסחנה…" לכל הכתבה ראו תמונה מצ"ב.

בהמשך לכתבה זו מעיתון למרחב עלתה עוד כתבה מעיתון על המשמר שהיה ביטאונה של תנועת השומר הצעיר ויצא לאור בין השנים 1943-1995 תנועת השומר הצעיר פועלת בכול העולם תחת הרעיון: "תיקון אדם – תיקון עולם". חברי קיבוץ ניר דוד הם בעצם חלק מתנועה זו…
להלן הדברים "לא כמימי האסי השקטים – הזורמים כאן לאיטם זה עין ועידנים…" זה כתבו האנשים מתנועת השומר הצעיר – לא אנשי הקשת או ביביסטים…

ולסיום דובדבן – אותו מוסיף ד"ר נוי – מסתבר כי מייבשי הביצות האורגינליים באזור היו תושבי ג׳יסר א זרקא ואם ההיגיון (השיקרי) של חלק מאנשי ותומכי וצוותי היח"צ של ניר דוד היה עובד על כולם הרי שחדרה, קיסריה, ומעגן מיכאל צריכים לעבור לרשות תושבי ג'יסר אל זרקא משום שאם היו מייבשי ביצות אלו הם….

אני מציע לא להמשיך ולנסות לבנות היסטוריה אלטרנטיבית שקרית. לא להמשיך לסגור את המקום כיעד מבוצר. לא להמשיך ולנסות להכפיש את פעילי המחאה – פשוט בואו בנפש חפצה ויחד מצאו פתרון שייטיב עם כולם ונוכל לשבת יחד ולהנות על גדות האסי.
סופה של האמת היא תמיד להתגלות…
שבת שלום
הני

אין כיבוש…הכול פיקציה….

שבוע שעבר היה עוד אחד בשרשרת השבועות ההזויים שהיו לנו כאן, קבעו לנו שאין כיבוש, מדליק, רק ספרו את זה לשלשה וחצי מיליון פלשתינאים. ואז שוב שמענו על קיבוצים ש"מנכסים" (זו מילה יפה לגונבים) אוצרות טבע….ואולי לא יהיה לנו ביטוח פנסיוני בכלל…וכמובן אולמרט זוכה ובן-זקן הורשעה….צישהו אמר אני ולא קיבל…הכול ממש כאן…הנאה לא מובטחת…. להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: