כל חיי חלמתי!

 

כל חיי חלמתי.

כל חיי אני חולם.

גם אני ככל אדם חולם.

אבל לי יש חלום אחר. חלום על שותפות.

"גם אובמה היה נשיא ארה"ב – זה אומר שהבעיות של השחורים נגמרו?!"

"גם אובמה היה נשיא ארה"ב – זה אומר שהבעיות של השחורים נגמרו?!"

 

"לתלמידים הערבים יש פערים עצומים לסגור. צריך להגדיל תקציבים ולשנות תפיסה. אנחנו לא סוג ב'. כי אם אנחנו סוג ב' – שום תקציב לא יעזור"

 

"לערבים קשה יותר, כמו למזרחים ואתיופים. לי היה אבא שדחף ללמוד, והזדמנות לנקות כיתה במקום לשלם שכר לימוד. לא לכולם יש הזדמנויות כאלה.."

 

כאילו מתוך גרוני מדברת פרופסור מונא חורי כסברי – הדיקאנית הערביה הראשונה בישראל – בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית!

 

לדידי יש כאן מהפך תפיסתי! מינוי של אישה ערבייה מודעת לתפקיד מובל באוניברסיטה בישראל – והיא לא מסתנוורת מהמינוי – לא אוחזת בתפיסות ניאו-ליבריות נפסדות ולא חוזרת על מנטרות שחוקות ומטומטמות של "אם אני הצלחתי כל אחד יכול…" "מי שעובד קשה מצליח…" ועוד משפטים מטומטמים מבית היוצר הניאו-ליברלי שמחרב את עולמנו.

 

פרופסור חורי כסברי מהדהימה! מיישירה מבט ואומרת שאנחנו חברה קלוקלת ונפסדת. היא מסבירה שחוק הלאום הוא סטירה לאזרחיה הערבים של מדינת ישראל – משום שהוא ממקם אותם בהיררכיה כסוג ב' והיא חושבת שזו טעות. והאישה המדהימה הזו לא "מתביישת" להיישיר מבט ולהגיד את הדברים בצורה הכי ברורה שיש (מזכירה לי את חברתי לחיים אביבה זלצר-זובידה שכשנפגשנו עשתה אותו הדבר ומאז אני מאוהב!)

פרופסור מונא חורי כסברי (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הדבר המדהים ביותר שפופסור חורי כסברי עושה בכתבה זו הוא היכולת שלה להיישיר מבט ולכרוך יחד את כל האוכלוסיות המוחלשות בחברה – ערבים, אתיופים ומזרחים ואני מצטט בהרחבה:

 

"אחד הדברים שמאוד מפריעים לי אלה אנשים שאומרים 'תראו את מונא, כל אחד יכול להצליח.' אלא שלא לכל אחד יש את העוצמות, החוסן והאפשרות להילחם" היא אומרת "הייתי בקנדה, וחברה שאלה אותי 'איך זה שערבים אומרים שיש קיפוח, כשרואים שערבייה הגיעה להיות דיקאנית.' עניתי לה שגם אובמה הגיע להיות נשיא ארה"ב, אבל זה לא אומר שכבר אין בעיה עם השחורים. בממוצע, לערבים קשה יותר, למזרחים, ולאתיופים ואנשי פריפריה. לי היה אבא שדחף אותי ללמוד והזדמנות לנקות כתה במקום שכר לימוד. לא לכולם יש הזדמנויות כאלה וצריך גם מזל בחיים. אני פועלת בבית ספר לעבודה סוציאלית שהאג'נדה שלו היא שיוויון וצדק חברתי. אולי בשל כך לומדים ומלמדים פה לא מעט ערבים, שהופכים מודל חיקוי עבור הצעירים. זה לא נכון בכל תחום.."

 

זהו ראיון שחייבים ללמד כל סטודנט באוניברסיטה! ובכלל.

שימו לב – היא מדברת על כל האוכלוסיות המוחלשות ומי נשאר בחוץ – אשכנזים, האליטה שמדכאת את שאר הקבוצות ומונה כיום כ-92% מסך הפרופסורים בתקן באוניברסיטאות! דיכוי הוא דיכוי הוא דיכוי!

 

בניגוד לפרופסורים אחרים (איכשהו תמיד גברים אשכנזים) שאומרים "…היום זה כלל לא שיקול, הדבר היחידי שבודקים הוא מצויינות אקדמית.." טיעון אידיוטי! שהרי אם כך הוא נראה שגברים אשכנזים נושאים את גן הגאונות כי הם היחידים שמצליחים להשתלט על המשאב הציבורי הזה ולנהל אותו כבר מעל ל-7 עשורים.

 

אם יהיהו עוד רבות ואמיצות כמו פרופסור חורי כסברי אני מבטיח שזה יביא את השינוי. אמרו לילדיכם לא לוותר לרוץ קדימה בכול הכוח ולשאוף, אך זכרו הם נמצאים במערכת דכאנית והעזרה שלכם חשובה ביותר לקדם אותם. ואם אתם/ן זקוקים לסיוע או עזרה אני אשמח להעמיד לרשותכן/ם את כל המאשבים שיש לי! והכי חשוב אל תאמינו לאידיוטים שאומרים "מצוינות" וממשיכים לקדם את אותה חונטה, הגיע הזמן לשנות!

 

אני שמח שזה עלה – פחות שמח שזה בדה מרקר ולא בשער של עיתונים עם תפוצה יותר גדולה – אז הנה בקשה אנא הפיצו לכל עבר זה חשוב!

 

אכלולי שתולי גרסת הקיבוצים.

 

נכון. יכולתי לצאת כאן על איתן ברושי. הוא עילג, גזען, וגם לא הכי חד שיש. אבל הרי כולם מבינים שברושי הוא לא הבעיה, הוא רק הסימפטום. אז מה הבעיה עצמה? על זה אני רוצה לדבר…

מטומטמים שחושבים על #שמאלימין ונדפקים על שמאל ועל ימין!

שתי כתבות הדליקו לי את כל הפיוזים בדה-מרקר הראשונה של רינה רוזנברג קנדל כתבת התיירות של העיתון והשנייה של אפרת נוימן כתבת שוק הון של העיתון.

למה אנחנו שובתים? כי יש פה אליטה נגד השכלה

רבים מסתכלים עלינו ושואלים: מה אתם שובתים? בחייכם, די כבר! אתם במכללות רוצים להיות כמו האוניברסיטאות? זה לא עובד ככה! יש מכללה ויש אוניברסיטה, זה לא אותו דבר. אתם אף פעם לא תהיו אוניברסיטה. אז זהו, שהם טועים. נתחיל מעובדות: 1. המכללות הציבוריות נמצאות במקומות שאוניברסיטאות לא מגיעות אליהם כלל. אנחנו עובדים בפריפריה, הגיאוגרפית והחברתית, ומשנים את החברה הישראלית. חלק מהמכללות פעלו תחת איומים ביטחוניים במשך שנים, ואף על פי כן שימרו רמת הוראה ומחקר. האוניברסיטאות אולי מתהדרות בנוצות רבות – אבל את…

מוצא כמקצוע! או על העיוורון האשכנזי…

קצת באיחור – זה בעיקר כי הייתי בחו"ל ופתאום מצאתי את הטור שלי…אבל אומרים שעדיף מאוחר מאף פעם אז בבקשה…

ילדים חטופים תקשורת לבנה

בבוקר יום רביעי יצאתי בשש ארבעים וחמש מהבית, ידעתי שזה יום ארוך, יש לי הגעה למכללה. הייתי חייב להיות שם, כנס, פגישות ועוד – אבל הראש לא היה שם, התרגשתי – ידעתי שאני רוצה כבר שיהיה שבע בערב! להגיע לרחבת המשביר הישן – לראות כמה ומי יגיעו?

נעליים!

אין, אין כסף הוא אמר לו!

אבל אני חייב! נמאס לי ללכת עם הנעליים המפגרות האלו.

עוד מחזור של בוגרים וההתרגשות רבה – אלו הם דברי בטקס!

אלו היו דברי בטקס בוגרי תואר ראשון BA מחזור כ' באקדמית עמק יזרעאל!

שבוע הספר שלי!

כשהיגרנו לישראל – כך בשנה אחת הפכנו לעניים. לא היה כסף כמעט לכלום! ממשפחה די מסודרת, עם משאבים כלום.
לא ידעתי טוב יותר, התנהלתי כאילו ככה זה והכול טוב. ובאמת היה טוב. לא מתלונן.