למה בצד המחטיף עומדים "ערסים"

ימים קשים עוברים עלינו, על כולנו – לא זו לא מטאפורה זו המציאות לעילא ולעילא, וכולנו נמצאים בתוך הקלחת. ועם זאת ישנם דרכים שונות בהם אנשים שונים מתמודדים עם מציאות זו. נראה כי בישראל החליטו שיש שני סוגים של אנשים שמאלנים וימניים. ויש עוד כמה דקויות שאנסה לעמוד על טיבן כאן. אולם בהתאם לחלוקה הדיכוטומית הזו – העם גם מתפלג לו לימין ולשמאל – וככה זה הולך – אשכנזי/ת, חילוני/ת, משכיל/ה ונאור/ה שמאל – ולעומתם מזרחיות/ים מסורתיים/דתיים, לא כל כך משכילים וכמובן שהם לא נאורים ימין. נעזוב את הגזענות שעולה מטוריהם של כמה וכמה כותבים, ראו לדוגמא: ציפר 18-07-2014, נראה כי האפשרות לומר את מילת הגנאי "ערסים", שאותה הם מגלגלים על לשון כדבש טהור, היא כמו זיכוך פנימי – הם לא אנחנו – לא פשיסטים זו העלאה בדרגה לפי ציפר – כולה "ערסים".

אם תרצו — אין!!!!!!!!

אחרי אין ספור ויכוחים ועוד ועוד ועוד נושאים, היום זה הגיע סופי!

גם אם תרצו, קשר בין פוליטיקה לאקדמיה – אין !

על אף שההיסטוריה מלאה בדוגמאות בהן האקדמיה לקחה חלק פעיל בהפלת משטרים, בישראל האקדמיה אינה פוסט/אנטי ציונית אלא ביקורתית , והסכנה האמיתית היא ששוב כמה יהודים עשירים/נוצרים אונגליסטים מצליחים להשתלט על השיח הציבורי בישראל

ישראליות מול יהודיות

לאחר פרשת המשט, קשה היה לבקר את הממשלה בלי להיות מסומן כבוגד, או חובר לערבים. הני זובידה מצר על המצב בו לא ניתן היה לדבר בבית נבחרי העם, ותוהה איך היו מתייחסים לבן גוריון בימים אלו.