פוליטיקה של נתונים ועוני

התקציב החדש עומד למוטט שכבות רבות בעם, אולם למרבה הצער/פלא ישנן עדיין קבוצות שלמות שמוכנות לתת "ימי חסד" לחורבן המתקרב. אז ניסנו אנחנו, חלק מהאנשים שמאיישים את מסדרונות האוניברסיטאות ומכוני המחקר לחשוף נתונים בדבר העוני – והשתמשנו בנתונים רשמיים של מדינת ישראל – קראנו לנו "שמאלנים" "עוכרי ישראל" וכמובן "שקרנים". לעיתים ענינו, לדוגמא: מה אתם רוצים אלו הם נתונים של מדינת ישראל! לא עזר.

מה שהכי פחות צריך

הטלוויזיה המודרנית היא האופיום להמונים. אל תקנו, אל תאמינו, תבטלו מינויים לכבלים ואל תצרכו טמבלוויזיה. קוראים בין שורות התקציב

רוע צרוף….

אני מבקר חריף מאוד של המדיניות הכלכלית של השנים האחרונות, ועם הבחרות הכנסת האחרונה אינני חורג ממנהגי, אולם להפתעתי מבין קוראי עולה בקשה שאותי מתירה די פעור פה "תנו להם 100 ימי חסד" – ואני שואל מדוע? האם ישנו איזה דפוס עבר שמותיר אותי לחשוב כי כדאי לנו לתת "להם" 100 ימי חסד? מה מבין ה"גזירות" התקציביות מותיר חלק מאיתנו לחשוב כי כדאי לנו להמתין 100 ימים ולא לעלות כבר מחר לירושלים ולצור על הכנסת עד כי יפול דבר בישראל?

מהפכה!!!

מה עושים אל מול הגניבה, השקר וכןןנות הזדון של הממשלה הנוכחית? כיצד ניתן לעמוד בפרץ? זאת ועדו ממש כאן…