Tag Archives: תקשורת

ילדים חטופים תקשורת לבנה

בבוקר יום רביעי יצאתי בשש ארבעים וחמש מהבית, ידעתי שזה יום ארוך, יש לי הגעה למכללה. הייתי חייב להיות שם, כנס, פגישות ועוד – אבל הראש לא היה שם, התרגשתי – ידעתי שאני רוצה כבר שיהיה שבע בערב! להגיע לרחבת המשביר הישן – לראות כמה ומי יגיעו?

להמשיך לקרוא

מה שהכי פחות צריך

הטלוויזיה המודרנית היא האופיום להמונים. אל תקנו, אל תאמינו, תבטלו מינויים לכבלים ואל תצרכו טמבלוויזיה. קוראים בין שורות התקציב להמשיך לקרוא

שנה טובה?

ובכן אני לא באמת יודע אם זו שנה טובה או לא, אז אני מציב את סימן השאלה, אני מעדיף שאתן/ם תבחרו בתשובה… להמשיך לקרוא

ערוץ 10 חי או מת? או, איך פעם הכניסו לנו עז בדלת האחורית…

על שבריריותו של המאזן הדמוקרטי, על השתלשלות האירועים המאיימים לסגור את ערוץ 10 ועל סולידריות בתקשורת להמשיך לקרוא

"הסכנה האירנית" – תעלול הטעיה

ראשי השלטון מודאגים מקואליציות חוצות מגזרים, בעיקר בין ערבים ומזרחים, שנוצרו בעקבות המחאה-החברתית ומעוררים מחדש את הפחד מפני איראן כדי לתקוע טריז ביניהם להמשיך לקרוא

כשרון תמורת ממון!

איך הפכה הטלוויזיה ממקור לסיקור חדשותי, תחקיר ודיון, למעוז של בידור המוגש על ידי טאלנטים? איך הפך העיסוק ב"מר טלוויזיה" לעיסוק ב"חתיכי"? ולמה לא יספרו לנו בטלוויזיה ששליש מהילדים במדינה רעבים, אבל ימלאו את המסך בתוכניות בישול ואוכל עתירות רייטינג? להמשיך לקרוא

האגדה על הנסיך שרכב על התקשורת

על האיש שקנה קבוצת כדורגל וניסה להגיע לשלטון (גאידמק? ברלוסקוני?), על האיש שהפך עיתון לאימפריה, שממליכה ראשי ממשלות (מוזס? ברלוסקוני?), על האיש ששלט במגוון אדיר של עסקים והתעקש להשתלב בתקשורת (דנקנר? ברלוסקוני?), ועל האיש שהיה לו עיתון ולבסוף היה לו שלטון…. להמשיך לקרוא

על שדים ותקשורת

מאז אותן מערכות בחירות סופר אקטיבית לכנסת בשנים 1977 ו-1981, נדמה כי התקשורת הישראלית מנסה להחניק את נושא העדתיות והדיכוי העדתי שקיים בישראל. מזה כמה עשורים שהתפיסה בתקשורת, בעיקר זו יוצאת גלי צה"ל, הינה כי כאשר מישהו מדבר על עדתיות, אפליה או גזענות, יש כאן ניסיון של "אכלו לי שתו לי" וכמובן הדמוניזציה המוחלטת של השיח תחת המינוח "השד העדתי". להמשיך לקרוא

לסגור את גל"צ!

לעיתים נדמה לנו, תושבי מדינת ישראל, כי הדרך בם מתנהלים העניינים במדינת ישראל הם הסטנדרט העולמי. לעומת זאת למתבונן מבחוץ לעיתים די תכופות זה נראה כאילו איבדנו כל קשר עם המציאות והעולם שנמצא מחוץ לגבולות המדינה. כמובן שניתן לעסוק בסוגיה זו מכיוונים שונים, השרות הציבורי, מוסר והמנהל הציבורי, דרך עבודתם של נבחרי ציבור בכול הרמות ועוד. למרות כל אותן דוגמאות מאוד עסיסיות בטור זה ארצה לעסוק בזווית התקשורתית של הנושא. לא, זה לא יהיה בנאלי, כי הפעם אני מציע לתת מבט בסוגיית יחסי צבא ומדינה. להמשיך לקרוא

התקשורת "נגנבת" – האמנם?

משהו קורה, כולם ממתינים הצפייה מרקיעת שחקים ואז מגיע האביר להציל את היום – נוחי דנקנר קנה את מעריב, לפי מנכ"ל של דיסקונט השקעות, החלק בקונגלומרט של אי.די. בי. שביצע את הרכישה, הקנייה נעשתה "במחיר רצפה". מאה וארבעים מיליון שקלים חדשים טבין ותקילין בעבור 60% מהעיתון שאף אחד לא מצליח להרים, נהפוך הוא, כל הכסף מוזרם לעיתון שבכמה עשורים האחרונים הצליח יותר להפיל מאשר להרים את בעליו, החל ממקסוול (קנה אותי) וכלה בזכי רכיב שמהר מאוד הבין את אכזריותו של שוק העיתונאות היומית.

להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: