על הקשר בין מגורשי כנרת לשחרור האסי

את האמן ליאור גריידי אני מאוד אוהב. לדעתי, ראו את זה בראיון שערכתי עימו בתחילת אוגוסט במשכן לילה, העבודה שלו היא כלבבי! הוא פוליטי, לא מתחבא מאחורי איצטלות מביכות, בועט, משלב כל חוש אפשרי שניתן דרך העבודה – ראייה, מישוש וגם ריח (כשתגיעו לספר המדהים שהוא הוציא פתחו אותו תריחו….), מחבר את ההיסטוריה לחיינו והוא ועבודתו מאוד אינטליגנטיים.

אמנים רבים אחרים, לא ליאור, מסתפקים בהעברת מסר של אסתטיקה ותו לא. הם יתנו לנו את התחושה של "הכול טוב" ויאללה תקנו את התמונה ושימו אותה בבית – היא תיפה את המרחב ואתם תרגישו הרבה יותר טוב.

לליאור זה לא מתאים! הוא עבד והפיק תערוכה ויצירות וספר תחת השם הכולל "פועל טבעי" הביטוי בו התייחסו ראשי המדינה ליהודי מדינות ערב והאסלם. ליאור מפרק את היחסים בין הקבוצות דרך סטים של מילים, מכתבים, הדפסים ועוד. את המסר הוא מביא לקהל דרך הספר, תמונות, עבודות ומכתבים רקומים בזהב.

פועל טבעי – ליאור גריידי

בסרטון זה תמצאו שמוצג בפרוייקט פתח שער של בית אבי חי את דלית מתתיהו אוצרת בכירה לאמנת ישראלית במוזיאון תל אביב מקריאה את אחד המכתבים שנשלחו לראשי התנועה הציונית על ידי תימני כנרת – בתחינה לתקציב על מנת שלא ירעבו ויוכלו לקיים את עצמם.

אותם יהודים תימנים שהגיעו לחוות כנרת ראשונים בשנת 1920 – נדחקו על ידי המהגרים האשכנזים, שכונו קבוצת כנרת, והגיעו כשנה אחריהם למקום – לבית המוטור של האזור.ץ תימני כנרת הורעבו, הופקרו לפגעי מזג האוויר ומחלות על ידי חברי קבוצת כנרת, בזמן שאלו קיימו ישיבות והתכתבויות מה לעשות עם אותם "אנ.שים". לאחר שחלק מתימני כנרת ששרדו את כל הקטסטרופות שעברו על ידי חברי קבוצת כנרת הם גורשו בכוח מכנרת לרחובות.

בסרטון מקריאה דלית מתתיהו את המכתב של תימני כנרת אותו ליאור העביר לעבודת אמנות בשם "המכתב הרקום" (ראו תמונה בקישור הראשון). דלית עושה, לי וכמובן היסטורית, סגירת מעגל מדהימה! היא מחברת את העוול שנעשה לתימני כנרת ב-1930 לזה הנעשה על ידי קיבוץ ניר דוד לתושבי בית שאן וכלל הצביור עם סגירת הגישה לנחל האסי.

"מכתב רקום" ליאור גריידי

תשעים שנים עברו מגרוש כנרת והעוול עדיין נמשך.

האם לא הגיע הזמן לתקן את המעוות?

יום הכיפורים הוא יום לדין וחשבון נפש בין אם את/ה מאמינ/ה או לא – הזמן, השקט ותחושת המיוחדות של יום זה אולי תפתח את הדרך לפיוס וחלוקה צודקת של המשאבים הציבוריים

#ישוחררהאסי

הנה קישור לעבודה שכתב סטודנט שלי לתואר שני עידן אור בנושא גרוש כנרת בשם:

"אוי כנרת שלי" פרשת תימני כנרת 1912-1930.

אין אמונה במערכת חוק פריבילגית #ישוחררהאסי

מדוע אינני מאמין לבתי משפט ומערכת החוק במדינת ישראל?
ובכן את הצפוי קיבלנו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ללא דיון את בקשת תנועת ש"ס למתן צו ביניים שיורה לקיבוץ ניר דוד לפתוח את השער הצהוב.
עולה השאלה מדוע? בית המשפט הפחדן ממש כמו שאר מערכת החוק – התשתמש בטיעונים מטומטמים – זה המצב מזה שבעה עשורים. ואני שואל: אם יודעי שמישהו עושה עבירה על החוק שנתיים ולא עצרו אותו האם ניתן לו להמשיך לעבור על החוק? מה עם מישהו שעובר על החוק עשור? שניים? אולי שישה? מה אז?

הנה הודעה הדבר החלטת בית המשפט הפחדן ויישור הקו שלו עם האליטה הלבנה

אני יודע שארגיז הרבה – אבל זה לא מעניין אותי – כך נראית פריבילגיה לבנה!

מדוע לבנה? ובכן:

את תושבי גבעת עמל (לא תל עמל) יוצאי מדינות ערב והאסלם יישבו על גבעת עמל בסוף שנת ה-40 תחילת החמישים חשבון פשוט לפני שבעה עשורים. האדמה הייתה של כפר ערבי שננטש/גורש כתוצאה מהמלחמה. אז לא היו לקרקע בעלים.

מול שכונת גבעת עמל יושבו בשיכון צמרת אליטת עיריית תל אביב יפו וקציני צבא – אלו גם יושבו על אדמה עליה היו ערבים. בערך באותה תקופה.

לקבוצה אחת שלחו עורכי דין, אנשי מנהל על מנת להסדיר את זכויותיהם בקרקע – הבתים שהם הורישו לילדיהם כתוצאה ממהלך זה שווים היום עשרות רבות של מיליונים של שקלים, בכל זאת, וילה בצפון תל אביב מהצד הדרומי של הירקון נדיר!

לקבוצה שנייה – שמו מודעה בעיתון זניח – בלי שום מכתב או הסבר ואמרו שיש להם חודש להסדיר את זכויותיהם בקרקע – הם לא קראו עברית, ובטוח שלא קראו את עיתון דבר של ה"מפלגה" – עם הזמן השכונה שלהם הוזנחה – אין תשתיות, אין כבישים אין כלום – ארנונה הם שילמו גם שילמו! ואז פתאום! גילו שהאדמה שייכת לעיריית תל אביב יפו שהחליטה למכור את האדמה ואת התושבים שעליה ליזמים – משפחת כוזהינוף שמתגלה פתאום כשותפה של עיריית תל אביב – הם העבירו את האדמה לתשובה שבהסכם עם עיריית תל אביב יפו לקח "עליו" את פינוי התושבים. אלימות, כוח ועוד הופעלו. וכשזה לא עזר – תשובה בגיבויו של חולדאי שונא השכונות פנה לבית המשפט עם סוללת עורכי דין – שאישרה לו לפנות את התושבים.

אותו בית משפט של פחדנים ששער צהוב לא פותח הרס משפחות וחיים של אנשים.

זה חורבן עקב החלטה של בית משפט אחרי מצב קיים של שבעה עשורים
משפחות של יוצאי מדינות ערב ואסלם אפשר לחרב לפי בית המשפט הלבן בישראל

רגע! לא נגמר!יש עוד סיפור.

על חורבות הכפר סלמה – הוקמה שכונת כפר שלם – שכונה ענקים שישובה על ידי יוצאי מדינות ערב והאסלם – הרבה תימנים וגם קצת עיראקים. המדינה שישבה אותם לא אהבה את מה שקרה שם, מדוע? כי התושבים התחילו לפתח תשתית פנימית של יישוב קבילתי בתוך תל אביב – נבנו חצרות גדולות, הובאו סוסים – בקיצור כפר שלם הפכה לגן עדן. ניסו לצייר אותם כפושעים – נו מה חדש קרימיניליזציה של החומים זה בנוהל!

זה לא עבד, התושבים לא ויתרו – עם השנים הם חיזקו את אחיזתם בקרקע. עד שהמדינה החליטה שדי לה – בגיבוי בית המשפט הלבן שונא החומים – נכנסו לכפר שלם כוחות משטרה וצבא בניסיון לפנות אנשים שיושבו שם עם הגיעם למדינת ישראל בנשות ה-40 של המאה שעברה. אחד מהאנשים שניסו לפנות היה שמעון יהושוע – לא, לא עבריין – איש צבא קבע שהשתחרר מהצבא זמן מועט לפני האירוע ונורה על ידי שוטר בניסיון להגן על הבית בו נולד וגל ושימש כביתו באותה עת.

בשנת 1982 מי ששלח את המשטרה לפנות את משפחת יהושוע מביתה הייתה ממשלת ליכוד – שר הבינוי והשיכון וסגן ראש הממשלה – היה דוד לוי. הוא עמד מול החלטה נואלת של בית משפט שלא רואה צדק ולא עשה מאום! וזה עלה בחיים יקרים של שמעון יהושוע!

הנה שמעון יהושוע ירוי על גג ביתו. תמונה ששוברת את ליבי כל פעם מחדש. מחזיק אותו אחיו הצעיר ועוד בן משפחה. השוטרים עומדים מעליו – מבינים את גודל הטרגדיה…הממלשה ששלחה אותם להרוס חיים הייתה ממשלת ליכוד!
שמעון יהודוע לאחר שנורה על גג ביתו!

יש עוד מקרים רבים – כמו הכפר אל ערקיב שנגב שנמצא שם שנים ובית המשפט מחריב פעם אחר פעם בצווי הריסה – יש את שכונת הארגזים שבתל אביב יפו ועוד. הרוב במדינת ישראל חייב להבין שבית המשפט הלבן לא יתן צדק – מערכות החוק לא יתנו צדק – הפרקליטות לא תיתן הצדק יועצים משפטיים לממשלה ולכנסת לא יתנו צדק – הם כולם מתוכנתים למשור על הסדר הקיים! רק כוח פוליטי – שיחרוט על דגלו צדק חלוקתי וסדר חברתי חדש יוכל לעשות זאת!

הגיע הזמן לומר די! הדפוס ברור הממסד מאכזב – חייבים לשנות את הסדר הקיים על ידי שימוש בכלי המשחק הפוליטיים.

Use the master tools to change the master game!

ככה בונים שקר היסטורי #ישוחררהאסי

אחרי הפוסט בו עסקתי בניפוץ השקרים שנוגעים למצב העניינים דהיום בנושא האסי – הגיע הזמן לעשות קצת סדר הנארטיב ההיסטורי השקרי שמנסים לדחוף לנו לגרון – שבו מסופר לנו כי ראשוני גבעת עמל הגיעו לאזור מוזנח מלא ביצות שאותו הם היו צריכים לגאול…אז הלכתי ועשיתי קצת עבודת איסוף חומרים מאנשים שונים שהם מומחים בעניינם – ולהלן הרשימה (קישורים לעמודים בתחתית הפוסט):

  1. רועי מרום דוקטורנט באוניברסיטת חיפה
  2. ד"ר עמוס נוי

החומרים יובאו בשמות אומריהם לכל חלק יכיל את המקור ממנו שאבתי את החומרים וכמובן יש מראי מקום ותמונות להמחשה.

אחל בדבריו של רועי מרום שהוא מומחה בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, ובמיוחד בכל הקשור לתולדות ההתיישבות הכפרית הערבית בה, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, יועץ היסטורי וכחוקר עצמאי בתחום.

בשבועות האחרונים עלתה לכותרות סוגיית נחל האסי (אל-עאצי, בערבית: "המורד"), ונטענו טענות שונות, חלקן מופרכות לחלוטין, לגבי עברו של האזור שבו הוקם קיבוץ ניר-דוד. בכתבות ובשיח בכלי התקשורת, מטפחים בני הקיבוץ נרטיבים של חלוציות, יזמות, הקרבה והתמדה בהצדיקם את מעמד היתר שלו זכו כבעלי החזקה בפועל בנהר אל-עאצי, בעוד שתושבים אחרים, ובכללם חלק מתושבי עיירת הפיתוח בית-שאן, רובם עולים מקופחים שיושבו במקום לאחר פינוי העיר הערבית ביסאן במלחמת תש"ח-1948, טוענים שתושבי ניר-דוד ניכסו לעצמם את העאצי בניגוד לחוק ולמוסר, בהתעשרם על חשבון משאב ציבורי מהנדירים בישראל.

הגדיל לעשות האדון להב, מזקני הקיבוץ, שטען באחת הכתבות שנתפרסמה לאחרונה כי "כשהקיבוץ עלה להתיישבות המקום הזה היה מקום של ביצות ושל מדבר, באזורים שלא היו נחלים. אף אחד לא עבר את הגבול מבית אלפא מזרחה ומעמק הירדן דרומה, כי המקום היה מסוכן. גם בגלל הביצות והקדחת, וגם בגלל המרד הערבי…זה לא היה אסי אלא יותר מי פיפי של ביצה, אבל זה נכון. את הביצות האלה אנשי תל עמל ייבשו במחיר כבד מאוד, גם של מחלות מהקדחת וגם של אנשים שממש נהרגו פה. כשאומרים שזו מתנת טבע זה לא מדויק, כי מה שהטבע נתן זה ביצה. את האסי הקימו אנשי הקיבוץ".

אלה וגם אלה רבים על זכות ראשונים וצדק חלוקתי-חברתי. מהפולמוס הרב, מהדהד חוסר הבהירות הקיימת לגבי הגיאוגרפיה ההיסטורית של סביבות הקיבוץ, בהיעדר תשובה מבוססת וראויה לשאלה "מה היה שם לפני שניר דוד עלה על הקרקע ב-1936"?

להלן אבהיר את הדברים, בהתבסס על התמחותי בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, ובמיוחד בכל הקשור לתולדות ההתיישבות הכפרית הערבית בה, כדוקטורנט באוניברסיטת חיפה, כיועץ היסטורי וכחוקר עצמאי בתחום.

מפות היסטוריות (למשל סדרת המפות הטופוקדסטריות בקנ"מ 1:20,000 שהנפיקה ממשלת המנדט) וכן מסמכי היסטוריים השמורים בארכיון הציוני המרכזי, מלמדים ומוכיחים כי אזור הקיבוץ ניר דוד כלל לא היה "מקום של ביצות ושל מדבר, באזורים שלא היו נחלים", כדבריו של האדון להב. תחת זאת, נהר אל-עאצי נחשב כגבולם של שני אזורי התיישבות – מצפון אדמות אל-סאח'נה ומדרום אדמות הכפר תל אל-שוכ. היו אלה אחוזות שלטוניות (ג'פתליק) שהוחל בפיתוחן בשלהי המאה ה-19 והיו קשורות למרכז המנהלתי החדש שהוקם בחורבות הכפר ביסאן – יסודה של העיר בית-שאן המודרנית.

לאורך אפיק נהר אל-עאצי לא היו כלל ביצות, אלא דווקא שטחי חקלאות נרחבים שהושקו בעזרת רשת תעלות מסועפת, אשר נחפרה בידי פלאחים ובדואים ערביים ביוזמת השלטונות בימי הסולטאן עבד אל-חמיד השני (1876 – 1908): קַנַאת אל-טֻרְעַה, טֻרְעַת שְחֵ'ידָם, קַנַאת אל-סַבַאחִיה, קנאת אל-עַרְגַ'ה, קַנַאת אל-ג'וֹסַק, קַנַאת קוֹסֶת אל-קַנְטַרַה, קַנַאת אל-רַשִיד ותעלות רבות שהסתעפו מהן לכל עבר. תעלות אלו העבירו את מימי המעיינות האיתנים לחלקות אדמה נרחבות: אדמות אל-קַרּוּת, אל-עַאצי, אל-תְלוּל, אל-חִינוּ, גְ'חֵידֶם וגַ'מַּאעִין. כאן גודלו ירקות, קנה סוכר, כותנה, בננות, אורז וגידולים אחרים שיוצאו לשווקי חיפה, ג'נין, נצרת, בירות ודמשק. מי הנחלים הפעילו שורה של טחנות קמח עתיקות ששירתו את הבאים מקרוב ומרחוק.

מצידו הדרומי של נהר אל-עאצי, בתחומי הכפר תל אל-שוכ, הקימו השלטונות בתי מגורים ומבני ציבור כגון מסגד ובית ספר. בתקופת המנדט הספיקו השלטונות הבריטיים ליישב באזור עקורי פנים ערביים, שפונו מאזור עמק יזרעאל (מרג' אבן עאמר), הרצליה (סידנא עלי) ועמק חפר (ואדי אל-חוארת'), עם מכירתן של אדמות אלה לידיים יהודיות.

ההתנגדות הערבית להקמת הקיבוץ נבעה ממה שנתפס בעיני התושבים הערביים הוותיקים כנישול, הגם שההתיישבות היהודית היתה כשרה מבחינה משפטית. יש להבין, אם כן, את הקמת הקיבוץ ניר דוד לא כבריאה יש מאין, אלא כהמשך – הגם שבדרכים ובכלים אחרים – של תהליכי פיתוח ותמורה התיישבותיים שבהם החלו התושבים הערביים המקומיים של האזור, ומהגרים אחרים שבאו מעבר הירדן, העמקים וצפון השומרון, בחסות השלטונות העת'מאניים, כששים שנה לפני שהקיבוץ עלה על הקרקע, וכשמונים שנה לפני שהציב את שעריו הצהובים המפורסמים.

בהמשך לאותו שקר היסטורי ממשיך ד"ר עמוס נוי ומגלה כי:

חלקו הזה של הנחל (עאסי) מופיע במפות של הגאוגרף של נפוליאון (ז׳אקוטן), במפות עותומניות ושל ה-PEB, במפות מנדטוריות ובצילומי אוויר. מעולם לא הייתה שם ביצה!

גם ייבוש ביצה לא נזכר בזיכרונות בכתב ובעל פה של מייסדי ניר דויד (יש לי -ד"ר עמוס נוי- שם משפחה ביניהם), ולא בטקסי היובל למיניהם. כמו כן, שום ביצה אינה נזכרת בזיכרונות הפלסטיניים מהאזור. דרומה משם היו מקווי מים עומדים, ברכות וכו' כל אלו כחלק ממערכות השקייה עותומניות מאוחרות. אבל ניר דויד, כפי שנכתב בעיתונות התקופה, התיישבו "בפינת חמד לגדות נחל." ממשיך וכותב ד"ר נוי: לדעתי, הביצה הזו הומצאה על ידי חברת הלובי המתמחה בטייקונים ומשפחות פשע ששכר הקיבוץ

להלן מפת ז׳קוטן הגאוגרף של נפוליאון!

בהמשך מעלה ד"ר נוי קטע מתוך ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון שיצא לאור בין השנים 1954-1971. העורכים היו ישראל אבן נור, משה כרמל, אברהם תרשיש ודוד פדהצור אך הרוח החיה, קובע הקו האידאולוגי וכותב רוב המאמרים בעיתון היה ישראל גלילי שאין לחשוד בו בשותפות עם הקשת הדמוקרטית המזרחית רחמנא ליצלן או שאר מיני ארגונים פרוגרסיביים…
וכך נכתב בגיליון למרחב, מיום ראשון 17 לדצמבר 1961 עמוד 4 תחת הכותרת "גילו פינת חמד" מסתבר כי בני הגרעין "מלאי המרץ"  הגיעו בשנת 1934  לאדמות שנקנו על ידי קרן קיימת לישראל, לא בדיוק PRIVATE PROPERTY , ולמרבה הפלא לא היה מדובר באזור של ביצות אלא "פינת חמד שקסמה להם – מעיינות הסחנה…" לכל הכתבה ראו תמונה מצ"ב.

בהמשך לכתבה זו מעיתון למרחב עלתה עוד כתבה מעיתון על המשמר שהיה ביטאונה של תנועת השומר הצעיר ויצא לאור בין השנים 1943-1995 תנועת השומר הצעיר פועלת בכול העולם תחת הרעיון: "תיקון אדם – תיקון עולם". חברי קיבוץ ניר דוד הם בעצם חלק מתנועה זו…
להלן הדברים "לא כמימי האסי השקטים – הזורמים כאן לאיטם זה עין ועידנים…" זה כתבו האנשים מתנועת השומר הצעיר – לא אנשי הקשת או ביביסטים…

ולסיום דובדבן – אותו מוסיף ד"ר נוי – מסתבר כי מייבשי הביצות האורגינליים באזור היו תושבי ג׳יסר א זרקא ואם ההיגיון (השיקרי) של חלק מאנשי ותומכי וצוותי היח"צ של ניר דוד היה עובד על כולם הרי שחדרה, קיסריה, ומעגן מיכאל צריכים לעבור לרשות תושבי ג'יסר אל זרקא משום שאם היו מייבשי ביצות אלו הם….

אני מציע לא להמשיך ולנסות לבנות היסטוריה אלטרנטיבית שקרית. לא להמשיך לסגור את המקום כיעד מבוצר. לא להמשיך ולנסות להכפיש את פעילי המחאה – פשוט בואו בנפש חפצה ויחד מצאו פתרון שייטיב עם כולם ונוכל לשבת יחד ולהנות על גדות האסי.
סופה של האמת היא תמיד להתגלות…
שבת שלום
הני

ככה משחררים נחל #ישוחררהאסי

שלום לכולן/ם,

אני יושב בבית וחושב על כמה וכמה דברים שעולים וצפים במאבק לשחרור האסי – ואומר לעצמי לא יכול להיות! זה לא קורה במדינת ישראל 2020. ואז אמרתי לעצמי למה לסבול לבד בוא נשתף על מנת לחשוף את מה שמתרחש תחת "הלבנה" של יועצי תקשורת, חברות לובי, פוליטיקאים, אינטרסים כלכליים ועוד.

אז בבקשה פרוק של הטיעונים המרכזיים לכיבוד חוק מדינת ישראל + טקטיקות מכוערות נגד המשחררים.

תחזיקו חזק מתחילים!

חלק ראשון נתונים שקרים – הבנייה שקרית של ההיסטוריה – וכינון הפריבילגיות:

1. "קנינו את האדמות.."
שקר! ראשית לא כל האדמות "נקנו." שנית מה שנקנה – נקנה בכסף של יהודים פילנטרופים מכל העולם ונמסר למשמורת לטובת העם היהודי, שלמיטב ידיעתי אינו קבוצה של 300 משפחות. האדמות לאחר קום המדינה עברו כולן למדינה, שהפכה לריבון השטח – החוקים של המדינה חלים על כלל אדמות המדינה כולן(!) ללא יוצא מן הכלל. מצ"ב בתגובת קישור לאבחנה מענינת שעשה עמוס נוי ומסמכים שאסף עוזיאל לויה שמראים מניין הגיעו האדמות וכמה דימיונית תחושת האדנות של האנשים שחשים שהקרקע היא שלהם היום: PRIVATE PROPERTY מישהו ההין לקשר…

2."לא היה נחל היו ביצות"
שקר! לא היו ביצות הייתה שם עיר גדולה ביסאן, שחיו בה אלפי אנשים, נחל העאסי זרם בעמק כמו גם הסחנה ועוד מעיינות. הניסיון למחוק היסטוריה ולהגיד לפנינו הייתה רק שממה לא עובד בייחוד כשיש תמונות ומראי מקום חשופים לכל האינטרנט.

3. "טיפחנו את הנחל בעצמנו…"
ובכן שקר חלקי. תלוי מה זה טיפחנו ומה זה בעצנו. ראשית – מה שנכון נכון – חברות וחברי ניר דוד שפכו הרבה מאוד כסף על מנת להעמיד את הנחל כמו שהוא היום – וכל הכבוד להם השקעה חכמה כי הנחל הכניס להם פי כמה וכמה מההשקעות שלהם בטיפוחו. נחל האסי הוא מיזם כלכלי מייצר הכנסה מרכזי לקיבוץ! הצימרים על גדת הנחל, פעילויות לארגונים, אירועים על שפת הנחל, חבילת המנוי לבריכה שכוללת את הנחל ועוד. אם הם הנחל לא היה מייצר כל כך הרבה הכנסה לא הייתה סיבה לניר דוד להקים חברה לתיירות, לא היו עגלות מועדון שמסיעות מהחניון לנחל  ולחלי יעקבס לא הייתה משרה שעליה היא מנסה להגן בחירוף נפש של ממש…

כמו כן, חשוב לציין שחלק ניכר מהכסף שמגיע מהמועצה האזורית והמפעלים שנמצאים תחת המועצה ובהם עובדים תושבי בית שאן (בשכר נמוך מאוד! ועוד מעט נחזור להעסקה ופרקטיקות הפחדה ואיום על א.נשי המחאה!) ועוד.  אולם, הפערים בין ההכנסות של תושבי המועצה המקומית עמק המעיינות לבין תושבי בית שאן הם עצומים! לא רק שתושבי בית שאן מעוסקים בתנאי קשים ומשכורות שאינן הולמות את חלקן בתהליך הייצור (להזכירכם קיבות ניר דוד הוא מבית היוצר של השומר הצעיר הפלג היותר "מרקסיסטי" כביכול בין הקיבוצים והם עוסקים בפרקטיקות העסקה נצלניות ודכאניות!) הם גם לא מקבלים חלק מארנונות התעשייה שהמועצה והקיבות מקבלים וחגגים עליהם! היינו לא רק השכר נמוך אלא גם ההשקעות בתשתיות ואיכות חיים שונות משמעותית! מה שגורם לחלק מהגזענים לצעוק תראו את בית שאן ותראו את ניר דוד אחד הרוס ומדכא שני מטופח ונקי – גזענים! תבדקו את חלוקת המשאבים לנפש ותבינו מדוע! הנה חבר שלי שבדק וזה לא ינעם לעיניכם – דויד בן שבת בטור מאלף על אי צדק חלוקתי ומשמעויותיו

4. הניסיון למחנק המשאב הציבורי נמשך!
למרות שהתקבלה בשנת 2015 החלטה לפשרה על ידי בית המשפט – ניר דוד מסרב לעשות כל צעד בעניין וגורר את רגליו מזה חמש שנים – במקביל הוגשו תוכניות להמשך בנייה של וילות על גדת הנהר על מנת להמשיך ולחנוק את המשאב הציבורי ולקבוע עובדות בשטח על מנת שלא יהיו שום אפשרויות להגיע אל גדת הנחל. מדינת ישראל על מוסדותיה ברוב טמטומה ועיוורונה נכנעת בפני הפריבילגיות הלבנות שמונכחות בדיון ומאשרת בנייה לא חוקית זו. כל אישורי הבנייה סביב הנחל נוגדים את חוקי המדינה ויש לעצור אותם לאלתר!

5. אנחנו נלחמים על הבית.
שקר. הם נלחמים אבל לא על הבית. ראש וראשית הם גייסו צבא של חברות לובי, יח"צ, משרדי עורכי דין ועוד שעולה עשרות אלפי שקלים אם לא יותר בחודש. שנית – הם לא נלחמים על הבית כי כשאנשים משלמים כסף טבין ותקילין זה לא מפריע להם שיש מאות אנשים שמגיעים לנחל – זרם של אוטובוסים מלאים בוועדי עובדים שמגיעים ליום כיף בנחל לא מפריע להם, כל עוד זה מוצמד למרשרשים…מה שמפריע להם הוא שאנשים מבקשים להנות ממשאב הטבע ללא תשלום. זו לא מלחמה על הבית זו חזירות קפיטליסטית.

חלק שני הגזענות והטמטום מרימים ראש…

  1. "לא חייבים לטבול באסי יש את הסחנה ועוד מעיינות"
    ובכן זה נכון. אבל באותה מידה ערביי הסביבה לא היו חייבים לבוא לפארק בעפולה או רעננה יש עוד פארקים. כל מי שאינו מתל אביב לא חייב לבוא לחופי העיר או לפארק הירקון יש עוד חופים ופארקים. נשים לא חייבות לשבת בקדמת האוטובוס או ללכת על צד ימין של המדרכה כי זה לגברים בלבד באזורים חרדיים מסוימים. אני מעריך שאתם מבינים כמה הטיעון הזה הוא אווילי. זה פשוט לא עובד ככה. יש משאב ציבורי הוא של כולם וחייב שתהיה לו גישה לכולם…פשוט.
  2. גזענות ללא בושה: "בבונים" "לירות בהם" "עבריינים" "לחשמל את הגדר" "תדרסו אותם" ועוד מיני מקצתי.
    כל האמירות הללו, שחלקן נאמרות על ידי א.נשי "שמאל" הדוקים שבעד "שלום" עם הערבים, ועולם של "שוויון ואחווה" – מכוונות לבחורים צעירים שמבקשים לממש זכות חוקית בסיסית שלהם כמו לטבול בנחל שהוא משאב ציבורי. אלו הם א.נשים מהסוג הנחות ביותר שיש במין האנושי. אני שמח על צילומי מסך – והיסטוריוגרפיה מהירה – כי ההיסטוריה תשפוט את כל מי שכתב בצורה זו ותשליך אותם היישר לפח אשפה של המין האנושי עם גזענים אחרים שצצו לאורך ההיסטוריה.
  3. אתם שמאל קיצוני עוכר ישראל הקשת הדמוקרטית המזרחית! אנרכיסטים…
    כן, אני ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, ואני גאה בכך. אני גם בעצד צדק חלוקתי, מיסי ירושה, הוגנות חברתית כלכלית, שיוויון מגדרי, אתני, לאומי, דתי, מיני ועוד. יפה נפש וגאה בזה. מעולם לא הסתרתי זאת. אני אוהב את כל בני האדם באשר הם ללא הבדלי דת, מין, מיניות, לאום ועוד. אבל אני גם מכיר בעובדה שיש אנשים מלאים בפריבילגיות – ואני יוצא חוצץ נגד אותן פריבילגיות. ממש כמו פמיניסטיות שמדברות על פטריארכיה ואני כגבר מקבל ומסכים ועושה הכול על מנת לא להשתמש בפריבילגיות הגבריות שלי כך אני עומד איתן אל מול הפריבילגיות ה"לבנות" (אשכנזיות) בישראל. כמו כן, אני גם אוהב אנרכיסטים, מודה! הם מדליקים אותי באומץ וסוגי הפעולות שלהןם. אך ממרומי גילי אני כבר לא בטוח שיחשיבו אותי ככזה כי אני כבר יותר מידי ממסדי – אין שום דבר רע באנרכיזם מידי פעם – לכל המטומטמים שמשתמשים במושג מבלי להבין אותו ממליץ שתקראו קצת על אנרכיזם זוהי צורת חיים דמוקרטית שטוחה!
    ולסיום אני זה שטמעתי את הביטוי #שמאלימין_זה_לעיוורים (היום יותר מתמיד!!!!!!!!!!!!)
  4. "אם יפתחו את האסי הכול יהי מלוכלך וייהרס…"
    נכון! אבל לא משום שתושבי בית שאן יכנסו לשם כי כל עם ישראל מלכלך! ובנוסף המדינה מזניחה את אתרי הטבע הלאומיים. אם לא נעמוד יחד ונתעקש שהמדינה תקיים את תפקידה ותשמור על ניקיון האתרים הכול יהיה מלוכלך. הניסיון להשליך תרבות של לכלוך וזוהמה על יוצאי מדינות ערב והאסלם, ערבים, יוצאי אתיופיה או יוצאי בריה"מ הוא גזענות צרופה! על מנת לאכוף ניקיון כולנו צריכים יחד להתאחד לחינוך לניקיון ללחץ על המדינה שתקציב מתקני אשפה, עובדי ניקיון ופקחים שיפקחו. שילוב בין כל אלו כולל חינוך, ניקיון, ואכיפה יביא לניקיון. כל ניסיון להשליך לכלוך על קבוצה מסוימת בשל מוצאה או המקום ממנו היא מגיעה נגוע בגזענות.
  5. "הם אלימים…"
    זהו הטיעון הכי ריק מתוכן – ישנה תפיסה של אלימות מרחבית – מה שקיבוץ ניר דוד עשה בחודשים האחרונים עם גדרות תיל, חברת שמירה אלימה, מסע שיסוי ודמוניזציה, שערים, גדרות ועוד הוא האלימות הקיצונית ביותר שננקטה במרחב הישראלי מזה שנים. אצלנו אומרים מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק בלוקים…
  6. פרנסה ועבודה…
    זוהי אולי הנקודה הכי כואבת שנתקלתי בה – א.נשי קיבוץ מאיימים ואף פועלים נגד פרנסה של חלק מא.נשי מחאת המשחררים. חלק מתושבי בית שאן מועסקים בחברות כלכליות ששייכות לקיבוצים או שעובדות עם הקיבוצים, חלק מאנשי הקיבוצים פנו באיומים גלויים לחברות וחברי המחאה שאם לא יחדלו הם ידאגו לפיטוריהן או לפיטורי הוריהם או פיטורי חברי משפחה אחרים או פיטורי בני זוג וחברים ממקומות העבודה שלהם. אני מכיר לפחות כמה וכמה מקרים כאלו אחד מהם הגיע להפסקת עבודה. מעבר לעובדה שזוהי פרקטיקה לא חוקית – היא מחזירה אותנו לימי האדנות והפטרונות של שנות ה-50 ואותי אישית היא מחזירה להשוואה לעבדות מודרנית – האמירה אם לא תפסיק להזיז לנו את הגבינה נדאג שלא יהיה לך להביא אוכל הביתה היא בעיני נוראית. בתחילת המחאה היו שקראו לחרם על תוצרת קיבוצית, אני אמרתי שזה לא יעלה על הדעת לפגוע לאנשים במטה לחמם ושחייבים להימנע מצורת חשיבה שכזו, נו סוציאליסט, המדהים הוא שזה בדיוק מה שעושים א.נשי הקיבוץ – ומסר זה גם הועבר דרך ראש עיריית בית שאן ג'קי לוי בראיון רדיופוני בו נאמר לו שאם האסי יפתח לציבור כ-250 בית שאנים יאבדו את מקור פרנסתם!

אני יודע שלא כיסיתי הכול, זה קשה. גם כך הפוסט הזה הוא ארוך מנשוא. אבל הייתי חייב לשחרר…

בסופו של יום #ישוחררהאסי כי אין דרך אחרת ואחרי נעבור לשינוי חלוקת שיטחי שיפוט – כי החלוקה הזו לעבדים ואדונים לא מתאימה לחלק מאיתנו יותר…

הני

על כדורגל ואלימות – או איך ראיתי את זה מגיע!

בעקבות האירועי האלימות של אמש ומעורבות הפאנטיקס כמו גם של לה-פמיליה – הנה סיפור מעניין.
שנים שאני חוקר את החברה הישראלית. בחו"ל אוהבים את העבודה שלי, בישראל לא כל כך. השלמתי עם זה כבר לפני שנים. לא נורא נתגבר. כמו שחלק מכן/ם יודעים אני מאוד אוהב (אולי אהבתי) כדורגל, הייתי פרשן בשירים ושערים, הבן משחק אני אוהד את הפועל תל אביב.
אבל רק חלק קטן יודע איך התחלתי בשירים ושערים. לפני כמה וכמה שנים הוזמנתי להרצאה בוינה כמרצה ראשי בכנס של חוקרי כדורגל על אהדת כדורגל והמוטיבים הלאומניים שנמצאים בין האוהדים. אני באותה תקופה הייתי חלק מקובצה שחקרה גבולות הגירה ומהגרים במזרח אירופה וישראל והנושא ישב אצלי בראש שנים!
כמובן שהסכמתי ואמרתי שאני זקוק ל"קצת" זמן לעבוד על המחקר. אין בעיה ההזמנה היא לעוד חצי שנה תן עבודה. החלטתי לעבוד על הצראה שתשלב את המוטיבים הלאומנים האהדת כדורגל באירופה ובישראל מבט משווה. בשנים אלו צפיתי בכדורגל וראיתי כי האהדה הפכה לשדה קרב עם סממנים אלומיים ולאומנים, ואתי עניינה השאלה: כיצד המוטיבים הפוליטיים השונים מוצאים דרך ביטוי בקרב אוהדי כדורגל?
איכשהו יצא ומישהו שעבד בקול ישראל שמע על זה לפני שנסעתי לכנס והזמין אותי להתראיין מוינה על הכנס בתוכנית שירים ושערים. היה ראיון מדהים! לאחר מכן התקשרו והזמינו אותי לאולפן שירים ושערים עם ז'וז'ו ושרון פרי – שלב הבא היה יציאה למגרשים והשאר היסטוריה.
הגשמתי חלום ילדות והפכתי לחלק מהצוות של התוכנית המיתולוגית, היו לי שידורים עם כל השדרים: בני פייסיק, משה פרימו, עמית פלטקביץ, זיו אברגיל, ליאן וילדאו — ועם הפרשנים כולם: דורון רבינזון, רפי אוסמו, רפי פרץ, שייע פיינגנבוים ועוד רבים ומצוינים אחרים. היו לי גם שעות אולפן רבות! כחמש עונות הייתי חלק מהצוות המדהים! היינו צוות מגובש וחברי וכמובן אסור לשכוח את האגדה שעל ההפקה לא אחר מאשר עתמנה ואהבי!
במקביל המשכתי לחקור ולכתוב את המחקר שלי שהבשיל למאמר בספר עם מיטב חוקרי הכדורגל שיש, הספר נקרא: New Ethnographies of Football in Europe


המאמר מצייר את תמונת אוהדי הכדורגל בארץ, ההקצנה הלאומית של יחידות האוהדים ואיך הם בעצם תמונת מראה של החברה הישראלית. פחות עסקתי באלימות, אך היא סאב-טקסט מובחן לאורך כל הטקסט.
שנים שהמאמר יושב על המדף מבלי שההתאחדות לכדורגל או מוסדות הספורט במדינה פינו זמן לשלוח מישהו שיקרא יבין יתעניין, גם לא המועדונים. ואתמול בא לי הדה זוו – מה שכתבתי עליו לפני שנים והתפרסם ב-2016 קורה!

המאמר נקרא:
We Are One! Or Are We?
ואני שואל את שאלת השאלות האם אנחנו בישראל קולקטיב אחד? אחרי אתמול יש אנשים שיסכימו עם ממצאי המאמר שלי מאוד! את התשובה תמצאו אם תקראו…
מוזמנות לקרוא.

החייאת ההיסטוריה של יהודי מדינות ערב והאסלם

אחת מהסוגיות הכי בעיתיות במדינת ישראל היא איונם (העלמה/מחיקה) של הערבים ושל היהודים יוצאי מדינות ערב והאסלם מההיסטוריה. לא מזמן פנה אלי בחור נחמד בטוויטר בשם נדב סגרון ושאל אותי אם אני מכיר את ז'וזה אלבוקר. אמרתי שלא. הוא שלח אלי ערך ויקיפדיה על שמו והוסיף:

"אני שואל כי אני פשוט נדהם כמה המדינה הזאת מחקה את ההיסטוריה של יהדות צפון אפריקה וכל פעם אני נדהם כמה אני לא יודע כלום על המקום ממנו בעצם באנו" ועוד אמר: "כן, אין בכלל חומר עליו בטח לא בעברית. מה שמדהים מרב שזה עצוב, מדובר באדם יהודי שהייתה לו השפעה מכרעת במבצע לפיד, שהיה אחד הגורמים לניצחון של בעלות הברית במלחמה כולה ואנחנו לא יודעים עליו פשוט כלום. כאילו הסתירו מאיתנו את כל ההיסטוריה שלנו. זה מצחיק אבל אם אין לי בעיות שינה שבגללן אני כל לילה קורא איזה שעתיים ויקיפדיה, לא הייתי יודע כלום על יהודי צפון אפריקה פשוט כלום."

שתדעו זה לא במקרב ש"שכחו" את זוזה, או את אברהם מויאל או את משה שלוש שהיה בין היתר ראש עיריית תל אביב יוצא מדינת ערב היחידי בהיסטוריה והודח מתפקידו בצורה נכלולית. לא מנכיחים את זוהרה אלפסיה, המדהימה! את נינו ביטון המאסטר! ועוד רבות ורבים טובות וטובים אחרים. המטרה היא בעצם לייצר מציאות בה יוצאי מדינות ערב והאסלם לא יראו את עצמם כחלק מההיסטוריוגרפיה של מדינת ישראל – ואז יוכלו להגיד "ארץ ישראל הישנה והטובה" ולא לכלול אותם בתוכה. אז גם יוכלו להגיד "אנחנו ייבשנו, אנחנו בנינו…" ולהוציא מהכלל את המזרחים.

הדבר הזה עובד מצוין עד היום, ורבות ורבים מהסטודנטיות/ים שלי באים אלי למכללה בלי ידע על העבר המרשים של משפחותיהם או מה הם עברו כשהגיעו לישראל. אחד מהם שהגיע אלי בשנת 2014 לערך היה אוראל/אנחל עובד, בחור שקט, גבוה חוסך במילים אך כשהוא פותח את הפה הוא מרשים מאוד! הוא עבר עימי כמה קורסי מבוא, והחליט להירשם לסמינר שלי.

הוא ידע שאני מחמיר בדרישות ומבקש מחקר מאוד מקיף, ועדיין בחר להגיע אלי! במהלך הסמינריון הוא הגיע אלי לשיחות רבות, הוא לא מצא את עצמו, הוא רצה לחקור משהו משמעותי! אחרי שיחות רבות, הוא החליט לחזור הביתה לעמקה ולחקור פרשה שגם אני לא הכרתי – "הגרוש מעמקה".

ברוכים הבאים (לא לכולם!)

ראשית לא שמעתי על עמקה, מושב קטן בגליל המערבי, שנית לא ידעתי מה התרחש שם בתקופץ שנותיה הראשונות של המדינה – הסיפור שסיפר לי אנחל היה מדהים! הייתי בשוק! אמרתי לו זהו זה! מצאנו את הנושא – גרוש עמקה!

שם הסמינירון הוא: ""ישן מפני חדש תוציאו": על אודות דיכויים הדתי-עדתי של תימני עמקה" מאת אוראל עובד שהוגשה בספטמבר 2017 וקיבלה את הציון העגול.

הנה תקציר העבודה:
המפגש בקום המדינה בין הקולטים לעולים מארץ האסלאם גרמה לקשיים רבים בשל המסגרות הלא
מוכרות אליהם הובלו העולים. מטרת מחקר זה היא לבחון כיצד התהוותה הזהות המסורתית של המהגרים
ממושב עמקה בצל מדיניות ההטמעה שנקטה תנועת המושבים. בשל המיעוט המחקרי אודות קליטת תימני
עמקה כלל ו"פרשת עמקה" בפרט, נולד מחקר זה אשר בוצע בשיטה איכותנית בה רואיינו שתי נשים אשר גרות במושב. בנוסף, נערך ניתוח תוכן לפרוטוקולים מישיבות וועד המושב. מן הממצאים עולה כי אצל תושבי המושב חל תהליך היברידי בו מצד אחד שימרו את מסורתם אך מצד שני הוטמעו בתרבות
"הישראלית" ואימצו מאפיינים חדשים.

המדהים הוא שבמהלך שנותי כמרצה באוניברסיטה למדתי כמה כוח יש למרצים בעבודה עם סטודנטיות וסטודנטים מדהימים עם מוח סקרני ויכולות לפרוץ גדרות של חושך, בורות, שנאה וגזענות. היכולת למשוך אותם למחקרים פורצי דרך היא מתנה, יש כאלו שמשתמשים בה להמשיך את החושך ויש כאלו שמשתמשים בה להבקיע מקום לאור.

תודה לסטודנטיות והסטודנטים שלי שעוזרים להבקיע את האור!

הני

איך ה"שד העדתי" מפחיד א.נשים עובדות ולא רגשות

בוקר טוב,

כולם מפחדים מ"שדים".
אנשים במדינה שלנו במיוחד מפחדים מהם, שנים שניסיתי להבין למה מכחישים את הנושא ה"עדתי" "אתני" או איך שלא תקראו לו – הפערים בין יוצאי מדינות ערב והאסלם, מה שנקרא בעדה המקומית מזרחים (עשו טובה תקפידו על י' אחת ולא שתיים כי אנחנו בכל זאת אנשים ולא חפצים) לבין יוצאי אירופה אמריקה מה שנקרא אשכנזים (שמים לב ל-י' אחת כי גם הם אנשים ולא חפצים)…

כל כך מפחדים, שלוקחים מכתב של איזה איש מהשרון, שכנראה כתב מדם ליבו והופכים אותו ל"דברי אלוהים חיים". קראתי את המכתב, לא, לא אביא אותו לכאן כי הוא מלא בשטויות. למשל, זה מזכיר מדינה שמפחדת ממגיפה, ובמקום לפנות לאנשי מקצוע וכאלו יש בשפע – הם פונים לכל מיני שרלטנים שיספרו להם סיפורים ריקים מתוכן. עד שיום אחד כל המדינה מתעוררת והעיתון הכי חשוב בעולם מדרג אותה בעשירייה הפותחת של ההידבקות באותה מגיפה…וכולם עומדים כמו אהבלים ואומרים "אבל קראנו…סיפרנו לנו ש…אמרו בטלויזיה…"

המכתב כל כך קלישאי וחסר בסיס שהוא כאמירה מזכיר מישהו שאומר "אבל הייתה לנו ראשת ממשלה, גולדה…" בניסיון ליתר את המאבק הפמיניסטי. או אישה שאומרת "אב אותי לא הטרידו מינית…" אז מה? זה אומר שזהו אין יותר פער מגדרי?!?!?! תתעוררו!

אז אני בדיון הזה לא עם האיש מהשרון ולא עם העיתונאי והתיאוריה שלו. אני עם העובדות!!!!!!!!!!!!

אז בואו ונישאר עם העובדות – וכמו כן, היות ותמיד אמרו לי שלאנשים קשה להבין נושא מבלי לעשות השוואות או דוגמאות. אז זה מה שאעשה הפעם!

המחקרים בתחום הפערים האתניים בישראל הם ברורים! אם אתה "אשכנזי" שיחקת אותה יש לך מה שנקרא בעולם פריבילגיות לבנות.

כן, אני יודע כעת תתחיל מקהלת האכלולי שתולי – כשסבא של סבתא שלי בא לכן לא היה לו כלום ועוד מיני ומקצתי. טוב! הבנו!

אז ככה, סיפורי ה"עליות" הם שיקריים. אנחנו יודעים זאת למה? כי חקרנו! היו כאן גם יוצאי מדינות ערב והאסלם, רק שההיסטוריה של ה"עם היהודי" איינה אותם!
דוגמאות? בבקשה:

1. מחקר בנשא ההגירות לישראל ומניין הגיעו שמוכיח חד משמעית שעלייה ראשונה אינה כזו וחושפת את השקר ההיסטורי מאת עבדכם הנאמן וזוגתו.

2. מחקר היסטוריוגרפי על מנהיגים מזרחים שהועלמו מההיסטוריה מאת מרדכי נאור: המנהיג המזרחי הראשון אברהם מויאל

כמו כן יש את סיפורי יבשנו, בנינו, עשינו זה שלנו. ובכן יוצאי מדינות ערב היו שם בכל העניין הזה של יבשנו, בנינו עשינו רק שדאגו להעלים אותם ומהר!

למשל הסיפור של גירוש כנרת:

וכמובן יש את גרוש עמקה!

יש עוד אפקטים היסטוריים אולם ברשותכם בואו ונעבור לסטנדרט היום.

הטענה הכי מרכזית היא נושא נישואי ה"תערובת" אף אחת/ד לא מתעכבים על הטרמינולוגיה – אז אני אעשה זאת – זה מגוחך שבמדינה של יהודים נישואים כאלו הם מכונים נישואי תערובות! זהו אחד השורשים לגזענות!
איך אמרה הסוציולוגית האהובה עלי ביקום

"רק בישראל יכנו חתונה בין שני יהודים "נישואים מעורבים"" (אביבה זלצר זובידה!)

אז אני יודע כולנו מעורבבים ויש מהכול בכול. אז זהו שלא. למה? כי ראשית המדינה מעלימה מספרים של נישואים מעורבים. שנית כל הממצאים מראים שנישואים מעורבים לא סוגרים את הפערים!

יש חוקרת בשם ברברה אוקון מהעברית שחקרה את העניין, הנה קישור לכתבה בנושא

ולברברה יש עוד המון מחקרים בעניין כולל מחקרים שמראים כי אלו המשפחות עם נטייה גבוהה יותר לגרושים בשל "פערי תרבות" (לדעתי זו הלבנה של גזענות). הנה העמוד שלה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולגיה בעברית אם תרצו לקרוא עוד:

כמו כן, עולה השאלה "מי אני?" האם אני מזרחי או אשכנזי. למרבה הפלא גם בעניין זה ערכו מחקר אקדמי! טליה שגיב, המדהימה, כתבה את הדוקטורט שלה על הנושא והספר "חצי חצי: על ישראלים ממוצא עדתי מעורב" יצא על בסיס המחקר הזה.

שורה תחתונה לפי טליה: מי שיכול להיות אשכנזי, כתוצאה ממראה, שם, גוון עור ועוד בוחר להיות אשכנזי. חלק ניכר מוסללים לזהות מסוימת בלית ברירה – בעיקר מזרחית. על סמך הדברים נעשה סרט בע. 2 את הסרט לא מצאתי אבל הנה כתבה על הסרט

ישנם עוד פרמטרים, למשל
חינוך נכון להיום סגירת פערים בין מזרחים ואשכנזים תיקח עוד 99 שנים!

שוק עבודה:

פערי שכר בין מזרחים ואשכנזים על בסיס שם משפחה בלבד!

קבלה או איקבלה לעבודה על בסיס שם משפחה בלבד!

תמונתמצב חברתית ופערים בין מזרחים לאשכנזים בשוק העבודה

במערכת המשפט:

שופטי בית המשפט העליון לפי מוצא והפערים.

האקדמיה:

מרצים לפי מואצ באוניברסיטאות המחקר בישראל

פסיכולוגיה וטיפול תרפויתי

אפלייה של פסיכולוגים ואיבחון שגוי על בסיס מוצא

ובכלל!

ארוכה הדרך לאליטה

יש עוד המון מחקרים ופרמטרים אם תרצו חפשו זה קל למצוא!

ברשותכן/ם אסיים עם שני דברים.
הראשון שיר. כי שירים זה יופי, והשיר אומר פשוט מי שלא רוצה לראות לא יראה וינסה לחסל את מי שמעלה את הנתונים!

הבעיה לא קיימת
מואיז בן הראש

מֵאַחַר וְהַבְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת
אָסוּר לְדַבֵּר עָלֶיהָ
כִּי אִם אַתָּה מְדַבֵּר עָלֶיהָ
זֶה אוֹמֵר שֶׁהַבְּעָיָה קַיֶּמֶת
וְלָכֵן אַתָּה אָשֵׁם בִּיצִירַת הַבְּעָיָה

וְאִם הַבְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת
וְאַתָּה מֵעֵז
לְדַבֵּר עַל בְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת
אֲנַחְנוּ נִסְתֹּם אֶת פִּיךָ
נְחַסֵּל אוֹתְךָ
נִדְאַג שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתְךָ
כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יִלְמְדוּ
לֹא לְדַבֵּר עַל בְּעָיוֹת לֹא קַיָּמוֹת.

מתוך ספר השירים של מואיז בן הראש, "שפת הים" (הוצאת פרדס)

ושני היות ואני יודע שזה פוסט ארוך ואנשים לא ירצו לקרוא, ולא יבינו שההכרה היא הדרך הראשונה לפתרון שני דברים – על מנת לבקש צדק אתה לא צריך לשנוא את הצד השני, שתיים לגדל ילדים לחשוב נכון זה חשוב כי הם התקווה לפתרון! הנה הילד גמוגם שלי אומר את דברו בעניין!

אם אתם/ן רוצים עוד מידע יש את הבלוג שלי שהוא מקור בלתי נדלה למחקרים ומידע בעניין:

https://hanizu.wordpress.com/

ואחרון – אני יודע שהפוסט הזה לא יהיה פופולרי כמו הטור הרדוד של כולנו יחד ודי כבר. לא יפרסמו אותו בוינט, בן כספית לא יקרא אותו או את המחקרים שצויינו כאן. א.נשים יריבו איתי על הנתונים (פתאום כולם מומחים) על המתודולוגיה, על השנים ועוד…
אך אני מרגיש שאני חייב לכתוב את זה!

וכמובן תודה לכל הסטודנטיות והסטודנטים שלי שיושבים מאזינים להרצאות שלי, למחקרים, לנתונים – והם מתעמתים, שואלים ומחדדים את מחשבתי כבר עשרות שנים ❤️

חמישים גוונים של לבן

שלום חברות וחברים – אני מארח כאן בטור אורח את חברי ד"ר עמוס נוי – שלאור הדברים השונים שנאמרו ברשת שלח אלי חיבור מאוד מעניין שלו.
בבקשה:

חמישים גוונים של לבן.
או: מִזְרָחִים בַּשֶּׁטַח – הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה בַּפֶּתַח
מאת: ד"ר עמוס נוי
==============
כשהייתי נער מאוד אהבתי את יורם קניוק. את הספרים שלו, ואת הסיפורים שלו (כולל ״החיים היפים של קלרה שיאטו״, שנחשב בעיני אחד הסיפורים היפים בעברית). ואת הרשימות שהוא פירסם בעיתונות (היה לו איזו תקופה מדור קבוע ב״דבר״).

בשביל הדור שלי, דור שגדל בתוך פאתוס בסגנון בולשביקי, של קלישאות לאומיות וציוניות בעיתונות, ובספרות, ובקולנוע, ושל אתוס קונפורמיסטי, צייתני, ומיליטריסטי במערכת החינוך, הוא אולי היחיד שכתב בקול אחר: הוא כתב באופן אישי ואחר על השואה כשכל האחרים דיקלמו כמו קומיסרים סיסמאות גנריות וסטריאוטיפים מקרטון; הוא כתב באופן אישי ואחר על מלחמת 48 והנכבה כשכל האחרים דיקלמו כמו קומיסרים סיסמאות גנריות וסטריאוטיפים מקרטון; הוא כתב באופן אישי ואחר על השכול ועל תעשיית השכול כשכל האחרים דיקלמו כמו קומיסרים סיסמאות גנריות וסטריאוטיפים מקרטון. הוא כתב על אלכוהול וג׳אז. הוא כתב על חשיש. בשביל רבים מאיתנו הוא היה מתנגד משטר ומרדן של ממש, היפוכם של כת ההולכים בתלם ואומרי ההן. בעינינו הוא היה דיסידנט.

כשהייתי ילד, בכל פעם ששמו עלה בשיחת מבוגרים, עברו לליחשוש רכלני של הכפשה: שהוא היה ״יורד״, שהוא ״התחתן עם גויה״, ושהוא ״עוכר ישראל״. הקטעים שלו ב״דבר״ עוררו גל של תגובות נזעמות שכותביהן גייסו את התותחים הרטוריים הכי כבדים של אז: הוא פוגע ב״חוסן הלאומי״, מערער על ״צידקת הדרך״, ״תוקע סכין בגב חיילי צהל״, הוא ״סרטן בגוף האומה״, הוא חשישניק ושמאלני וביטניק. המשורר ש. שלום הציע להוציא אותו להורג על בגידה.

ואז, אחרי שנים, קראתי – בתדהמה גדולה, בכעס מסוים שרוסן על ידי הכבוד לתפקיד החתרני שייחסתי לו קודם, אבל בעיקר בעצב עמוק, והאמת, על סף דמעות – ראיון מפורסם איתו. הוא מקונן בו בצורה הכי בנאלית: לקחו לו את המדינה. ואת הערכים של פעם. ואת הדמוקרטיה של פעם. ואת התרבות של פעם. כי פעם היה פה כל כך טוב. שלטו פה ערכי המערב. ועכשיו הכל מדרדר, בגלל המזרחים האלה.

אני זוכר שהדבר הראשון שאמרתי לעצמי היה: מה זה? מה זה החרא הזה? למה בדיוק אתה מתגעגע, ועל מה כל-כך אתה מתרפק בנוסטלגיה, לעזאזל? לרחש הפרובינציאלי והמורעל על אשתך ועל החיים שלך באמריקה ועל עמדותיך? לאנשים שקראו לך עוכר ישראל ובוגד וסרטן וסכין בגב? כאילו מה, אתה דיסידנט שמתגעגע לסטאלין או למקארתי?

ואז הבנתי, כי זה פשוט: מִזְרָחִים בַּשֶּׁטַח – הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה בַּפֶּתַח. זו השקרנית, המסלפת, השוכחת ומשכיחה, המצופפת מול האוייב המשותף את שורות השבט למעגל הורה של פעם, שבו רוקדים יחד אנשי מימסד ומרדנים-כביכול, תועמלנים-מטעם ודיסידנטים, קומיסרים ואינדיבידואליסטים-בעיני-עצמם לצלילי ״הוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן״.

לאחרונה נחשפתי לטקסט שכתב איש רוח, ובו הוא מסביר שלמזרחים אין יחס לדמוקרטיה, ושעליית כוחם מערערת את הדמוקרטיה הנפלאה שבנו האשכנזים, אלה שינקו משדי אימם (או אולי בגנים) ערכים דמוקרטים. זה כמובן קשקוש מופרך שלא ממש ראוי לכבוד שבתגובה עניינית. ובכל זאת נזכרתי בקניוק, ולמרות שאני מכיר היטב את הלך המחשבה הזה ואת האנשים שמדבררים אותו, בכל זאת שוב התפלאתי:

כי אני מכיר אתכם. חלקכם עוד הפגין נגד בן גוריון כשהוא גייס למילואים מנהיגי עובדים כדי לשבור את שביתת הימאים. אתם מתגעגעים לטבח בכפר קאסם? למימשל הצבאי? למכות רצח שקיבלתם משוטרים ומאזרחים כשהעזתם לדבר על הנכבה? נלחמתם עם אורי אבנרי והעולם-הזה נגד השב״כ, שקראתם לו ״מנגנון החושך״. אז על הדמוקרטיה ההיא אתם מזילים דמעה? באמת? אתם, שכבלתם את עצמכם לגדר בשטח תשע, שהופקע לצורכי ביטחון מכפרים ערביים רק כדי להקים עליו את כרמיאל? ובאמת אתם מתגעגעים לתרבות מגוייסת? לסופרי ופזמונאי החצר שקיבלו משכורת מכספי ציבור, דירות מכספי ציבור, ג׳ובים וכיבודים ופרסים ושליחויות בעולם מכספי ציבור? שפרסמו אותם והציגו אותם והשמיעו אותם בכל במה מסובסדת, כשהדלתות נטרקו בפני קולות אחרים, כולל אלה שלכם? אתם מתרפקים על החיים-חפרים והיחיאל-מוהרים והאהרון-מגדים? אתם מתגעגעים לפשיזם התרבותי של ממשלות בן גוריון וגולדה מאיר, שעל ידם מירי רגב היא מרטין לותר קינג? כאילו, הדמוקרטיה והתרבות האלה הם מושאי הקינה הבכיינית שלכם?

או שכל זה היה משחק של ילדים מפונקים שהשתעשעו במחאה, אבל אתם בעצם הרבה יותר גזעניים-שבטיים מאשר אנשים מוסריים או פוליטיים? כן, כן, מִזְרָחִים בַּשֶּׁטַח – הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה בַּפֶּתַח – והיא מוחקת לכם – אנשים מוכשרים ונבונים בנושאים אחרים – את השכל. ואת המצפון. ובמיוחד את הזיכרון.

גרטה תקראו לאימהות שלכן!

לא הכול ברור כמו שחלק מהא.נשים חושבותים!
אתמול ב #משכן_לילה עסקתי בסיטואציה הגזענית החדשה סביב שיר הפרחה – והביצוע המולבן שלו בפסטיגל שירי הילדים.
ניסיתי להבין למה שגבר אשכנזי יקח שיר גזעני שכתב גבר אשכנזי אחר ויעשה מחיקה מוחלטת מבלי לתקן או לעשות משהו חכם יותר…
וזה היה המונולוג שהיה!

והייתה גם תוכנית מלאה ועמוסה בכול טוב!

האורחות המדהימות שלי לפאנל לכל השעה היו שתיים!
Reut Naggar Bracha Barad
תותחיות על!

הנושא הראשון היה גרוש הילדים ומשפחותיהם מישראל – ניסינו להבין מדוע זה קורה? ומה התחושות בצד השני. איך אמר מקס פריש הפילוסוף – "ביקשנו ידיים עובדות וקיבלנו בני אדם!"

ראיינו את תמר ושילה – תמר היא אם שילדיה לומדים יחד עם בנה בתה של שילה
והיא מתנגדת לגרוש
שילה לא מבינה מדוע רוצים לגרש את ילדיה הישראלים…
Tamar Ben Yishai

הנושא השני עסק בשיר פרחה – וה white washing שנעשה לשיר בעקבות הביצוע המחודש…
איתי היו שתיים:
Rotem Cohen Kahlon
Meital Peleg
והיה דיון סוער והכי טוב שאני לקחתי בו חלק בעניין!!!

נושא שלישי עסק במהומות באירן ומה המשמעות של העניין?
איתנו היה ד"ר מנחם מרחבי שהאיר את עינינו עם ידע עמוק ומרשים וגם קצת הרגעה לגבי העתיד! (Dikla Cohen תודה גם לך!)

הנושא הרביעי עסק בוועדי עובדים – ספר חדש בשם "ספר ועדי עובדים" מפרי עטם של אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי
למה ועדי עובדים חשובים? מדוע חשוב להגביל אותם על ידי הלכות ותקנות? והאם יש תקומה למצב העובדים בישראל? כל זה ועוד…

ואז אחרון חביב עלה ובא יהוא ירון המוכשר שהוא בעצם אומן חברתי תרבותי פוליטי – הוא הפליא בתשובותיו וגם בשיר מדהים עם מסר ברור!

אז יאללה לצפייה!
כרגיל אנחנו כאן בשבילכן/ם כל נושא שתרצו שנבדוק או נעלה אפשר לכתוב לנו כאן בתגובות או בפרטי!
שלכן/ם בשם צוות משכן לילה
הני

תנו לנו תקשורת מייצגת של כל העם!

לאחר כמה מאות של שעות שידור בערוצים השונים הגעתי לידי מסקנה שכל מי שיודע מבין ויכול לדבר בשם הציבור בפריפריה הוא סוג אחד של אנשים, הם חלילה וחס לא יכולים להיות הפרשנים של המצב לאשורו – הם רק צבע – ראיוניות בזק כאלו – תגידו מה קורה תודה ושלום.

אז אנחנו ב #משכן_לילה החלטנו פשוט להמשיך את מה שאנחנו עושים ולהביא אופן שיהיה כולו רק פריפריה!
אבל קודם החלטנו להסביר במונולוג למה השידורים נראו לנו כ"בליל עיוורון פטרוני די אידיוטי". ובנוסף מדוע: "חיכיתי לתושבי הפריפריה כחברי פאנל – אך לשווא". לבסוף מסקנה: "הטלוויזיה הפטרונית הלבנה הממוסדת מדכאת את כל תושבי הפריפריה"

כמובן רק בערוץ ערוץ כנסת

והייתה לנו תוכנית מלאה נהדרת!

לאורך השעה כולה היו עימי Liat Bar Stav ולצידה Benny Ziffer שאמרו דברים ישירים ומנוגדים אך בכבוד הדדי ותשומת לב!

בנושא הראשון עברנו לפריפריה להבין מה קורה שם לא מיד שנייה אלא מהמקור עצמו!
היה עימנו יניב פרץ חבר מועצת עיריית שדרות שהצליח לכניס את כולנו למצב של צמרמורת עם תאור מצמרר של המצב.

אליו הצטרפה Shirly Karavani שחיה באשקלון עם בתה המהממת דניאל להסביר איך זה לחיות תחת אש שנים.

ולסיום אייטם מדהים זה הצטרף אלינו היישר משדרות Avi Dabush שהסביר שכל מה שנאמר לגבי הפסקות אש והמצב הקים הוא פיקציה ושיש לשנות מסלול לגבי הפתרון.


הנושא השני המרכזי שלנו היה המצב הפוליטי!
לשם כך כמובן הצטרפו אלינו שתיים מדהימות! עטרה גרמן כתבת אתר סרוגים ולצידה Esty Bitton Shushan מעמותת נבחרות – ואם חשבן/ם שעד היום שמעתם ניתוח פוליטי של המצב הקיים – כדאי שתצפו אולי תלמדו דבר או שניים!

כרגיל אנחנו כאן בשבילכן/ם לכל נושא שתרצו להעלות – אפשר כאן או בפרטי!
בשם כל צוות משכן לילה תודה
שלכן/ם
הני

%d בלוגרים אהבו את זה: