מי מתפקד טוב יותר…בתקשורת?

זה היה אסון, כולנו ישבנו מרותקים לאמצעי תקשורות וזה הגיע אלינו חי מהשטח, והכי נורא הייתה תחושת חוסר האונים, השריפה הזאת ביערות הכרמל הוכיחה לפחות לי שני דברים:

1. למרות יכולתו של מין האנושי להשיג הישגים מדהימים, כמו שיגור אנשים לחלל החיצון ועוד, אנו עדיין עומדים חסרי אונים אל מול כוחות הטבע הבסיסיים, אש לדוגמא. 2. מסתבר שוב, כי לא משנה מה קורה, מי שנשאר עומד אחרון פוליטית, הוא זה שמצליח לנצח בקרב התפקוד התקשורתי. ועל הנקודה השניה ברצוני לשטוח את היריעה. מה שקרה במהלך אותם ימים של אסון אנושי ואקולוגי, הפך למכריע בצורה בה נותח האירוע ונתגבשה הדעה מי אשם ואת מי יש להוקיע.

 

ברשותם אתחיל מהסוף, לכולם די ברור כי אלי ישי הוא האיש הרע בסיפור של השריפה ביערות הכרמל, הדרישה להתפטרותו המיידית של אלי ישי או לחלופין לפטרו על ידי ראש הממשלה עלתה תחת כל אתר חדשות ועתון רענן, נכתבו תילי תילים של מילים בטורי דעה וניתוחים על אשמתו, והכול עוד לפני שנתנו לו אפשרות להשיב להאשמות, למה? כי הכול התרחש בשבת, ואלי ישי איש מאמין לא עושה דברי חול בשבת. מי כן עובד בשבת? ובכן ראש הממשלה עובד יופי בשבת, הוא מצטלם לעיתונות, מסתובב כגנרל עטור בין הישובים שעלו באש, והוא "מנהל" את הענינים.

 

והפלא ופלא, מי יצא מהקטסטרופה הפוליטית הזו כמעט ללא רבב, נכון אותו ראש ממשלה שעסק בעיקר בהופעות לתקשורת ובנסיונות "להביא" עזרה וסיוע לאיזור האסון. הוא שטח תחינות בתקשורת בפני מדינות העולם, והעזרה לא אחרה להגיע, הוא ביקש מהעם להיות חזק ולהתאחד "כמו שאנחנו יודעים בשעת צרה". והעם נפל ברשתו עם עיני עגל וחוסר יכולת לראות את המצב האמיתי, ועל מי נפלה כל האשמה? על הדתי המזרחי שממלא תפקיד במשרד הפנים. נכון, אלי ישי מנהל מערכה גזענית ומכוערת נגד מהגרי העבודה (עודבים זרים), פליטים מבקשי מקלט או אליבא ד'אלי ישי כל ה"מסתננים", אותם הוא מאשים בהפצת מחלות, לכלוך ופשיעה. אך, למרות זאת, אין זה נכון להפיל את כל האשמה על כתפיו של אלי ישי, מדוע? הבה ואסבירה.

 

בראש ובראשונה, האשמה נופלת על כתפיו של ראש הממשלה, והטעם לכך הוא כפול, ראשית עם מינויו לשר אוצר בממשלת שרון נתניהו הוביל קו של "ייבוש" השרותים הציבוריים והפרטתם, ובם נכללו גם שרותי הכבאות. טעם שני, הוא שנתניהו, כראש ממשלה, אחראי על לכל מחדל שקורה תחת משמרתו, ועקב כך התפטרותו נדרשת. אני כמובן, יכול גם למנות את נערי האוצר, אך בעיני אלו הם רק שליחים שמבצים מדיניות של שרים וראשי ממשלה, ואם הממונים הנבחרים יחליטו על מדיניות אחרת חשיבותם של נערי האוצר תרד עשרות מונים, ועל כן שני בסדר האשמים הוא שר האוצר, שממשיך ליישם את המדיניות  המוצהרת של במנימין נתניהו, שכמעט דה-פאקטו משמש כשר אוצר גם היום.

 

כמובן, אינני מנער את האחריות לאשמה מאלי ישי, הוא אשם וגם עליו ללכת הביתה, אך לא משום שהוא מתנהל בגזענות מחרידה כלפי מהגרי העבודה, מבקשי המקלט והפליטים שמגיעים לארצנו, וגם לא משום שהוא דתי-חרדי או מזרחי שמדבר עם חית ועין, אני חושב שעליו ללכת לביתו משום שהוא כשר האחראי על משרד הפנים שתחת אחריותו נמצאים שרותי הכבאות היה צריך לעשות את המעשה הנכון ולהתפטר מיד כשהבין שלא יקבל מספיק תקציבים לשרותי הכבאות. לרוע מזלנו, כולנו, כל השרים מלבד לשר הביטחון אמרוים לעשות כן, משום ששום משרד ושום שרות ציבורי לא מקבלים את חלקם בתקציב, אך לצערי כיום מה שמחזיק את השרים בתפקידם אינה יכולתם למלא את הפקידם נאמנה לציבור בוחריהם, אלא הופעתם בתקשורת ויכולתם לתפקד טוב יותר תחת "אורות אולפן השידור, הפלשים התקתקים והמיקרופונים המזדקרים מולם". אולי כשנבין שזהו לא הפרמטר הנכון לשפוט תפקוד של אנשי ציבור נחל בשלב הראשון לריפוי המערכת הציבורית.

 

הטור הופיע לראשונה בגליון סטטוס פברואר 2011