אקדמיה לאשכנזים בלבד!

שאלת הגזענות הממסדית עולה חדשות לבקרים, אך הדיון הציבורי בענין זה הוא בד"כ אמוציונלי, בלי בסיס מחקרי וכמעט תמיד הופך לדיון בין שמאל לימין (אותי זה ממש לא מעניין השמאל והימין הזה). אבל המדהימים מכל הם אקדמאים שמתנהגים כמו איוולים…רוצים דוגמאות? בבקשה!

מזה שנים שיש מחקרים שונים המראים כי ישנו תת ייצוג לקבוצות מסוימות באוכלוסייה באקדמיה הישראלית, בעוד יש קבוצה שאוכלת את העוגה לבדה! המחקרים הם די ברורים ומראים כי נשים, ערבים ומזרחים הן קבוצות מודרות ממרכזי הכח בישראל. תאמינו או לא סדר ההדרה לפי גודל ויחס פרופורמיונלי הוא: ערבים- הקבוצה המודרת ביותר, אחריהם מזרחים ואז לבסוף נשים (אני לא מתייחס בטור זה לאתיופים, לא משום שהם אינםן מודרים/ות, אלא בשל העבודה שהם מיעוט קטן מאוד באוכלוסייה בישראל שמונה כ-200,000, אולם חשוב לציין כי הם הקבוצה המדוכאת והממודרת ביותר בישראל).

לנושא יש תימוכין רבים- מחקריים כמו גם תחקיריים. אם למשל נביט בתחקיר שנערך בשנת 2016 לאתר Ynet ארוכה הדרך לאליטה נגלה ממצאים מפחידים בנוגע לייצוג מזרחים במוסדות השלטון/חינוך/תרבות בישראל. לדוגמא: מאז קום המדינה, בכל ששת האוניברסיטאות הציבוריות בישראל, היה רק נשיא אוניברסיטה מזרחי אחד מתוך 55 שכיהנו בתפקיד (נשים היו יותר). מעולם לא כיה מזרחי בתפקיד נגיד בנק ישראל (נשים היו יותר),  מעולם לא כיהן מזרחי כנשיא בית המשפט העליון (נשים היו יותר)…ושוב, אני מברך על מספרי הנשים אולי יש לזה הקשר לטיעון בהמשך.

שלא תטעו, אינני מלין על הימצאותן של נשים בתפקידים בכירים, להיפך, אני מברך על כך – אולם כפי שתראו בהמשך, מדהים אותי שנשים שמגיעות לתפקידי המפתח (כמעט באופן מוחלט אשכנזיות, אגב) מפנות את עורפן לגזענות הממסדית בעיקר כשזה מגיע לשאלת ייצוג המזרחים.

אז יש כאלו שיאמרו כי תחקיר עיתונאי הוא בעייתי וכי אין בו די לבסס דפוס. טוב! אז יש גם מחקר אקדמי – כזה שפורסם בז'ורנל מחקרי עם תיאוריה, נתונים ניתוחים ועוד – המחקר הוא: "על ההרכב האתני של אוניברסיטאות המחקר בישראל" מאת ישראל בלכמן והוא פורסם בתיאוריה וביקורת 33, סתיו 2008. אתם מוזמנות לקרוא. אני ברשותכןם אביא את המסקנות:

"אנשי הסגל המזרחי הם מיעוט סמלי בלבד (token, בלשונה של Kanetr 1977) באקדמיה הישראלית, עובדה שמציבה אותם בעמדת נחיתות ביחס לעמיתיהם וצפויה להוסיף ולהנתיח את מעמדם כמיעוט בתוך האליטה האקדמית. כמו כן, זהות מלאה כל כך בין השתייכות לאליטה האקדמית לאשכנזיות מעבירה מסר מדכא לציעירים ממוצא מזרחי שנכנסים בשעריה של האקדמיה הישראלית. התנאים שנוצרו בשנות החמישים של המאה הקודמת הקנו לאשכנזים יתרון "בניגושות לאחד מאמצעי הייצור המרכזיים של המודרנה – שליטה על הידע ומוסדותיו" (אורי כהן 2005, 257). השפעתו של יתרון זה ניכרת עד היום באי-השיוויון בנגישות ללימודים גבוהים, ובנתונים שהועלו במחקר זה יש משום אישור להשערה כי התנאים שאפשרו אותו גרמו במהלך השנים גם את הדרתם של הזמרחים משורות הסגל האקדמי בישראל." (בלכמן 2008, 196).

הממצאים הם מחרידים – בקרב הסגל האדקמי באוניברסיטאות המחקר בישראל תמצאו היום כ-91% אשכנזים (מתון 24% נשים אשכנזיות) – 8% מזרחים (מתון כ-1% נשים מזרחיות) וכ-0.8% ערבים (אחוז השנים הוא אפסי)!

 

file_0

זה קטע! כעת ניתן להתדיין כשהנתונים עומדים מולנו במלא הדרם! יש כאלו שיבלבלו את המח עם טיעון המריטוקרטיה (יענו מצויינות!) טוב. אבל אם זה תופס לגבי מזרחים – אז אותו טיעון תופס גם לגבי ערבים, ונשים – אם רק הטובים מגיעים אז בהשלכה של הטיעון המטומטם הזה נשים לא מגיעות כי הן לא מפסיק טובות – או לחלופין הערבים לא מגיעים כי הם לא מספיק טובים!

אני מעריך שלכולן/ם ברור כמה אווילי הטיעון הזה, אז ברשותכםן שנשליך אותו מהחלון ונמשיך הלאה? ובכן לא על פי סגן יו"ר המלג – פרופסור פינגר – אותו פרופסור להנדסה תעשיה וניהול, מתעלם מהמחקרים (!) וטוען את הדבר הבא:

"אילו היה מתקיים סקר בשנות ה-70 על האוניברסיטאות, היינו מוצאים שיש שליטה לסקטור היקי, ואפליה לא רק כלפי ספרדים", אומר פינגר. "לדעתי מה שקובע היום זה לאו דווקא המוצא, אלא ההתמחות שנדרשת לאותו חוג. הסיטואציות האלה מאוד נדירות".

פרופ' נחום פינגר, טוען כי גם אם הנושא קיים – מדובר בתופעה מזערית! היינו לדעתו המספרים שמביא בלכמן הם תופעה מזערית או שבחיי אינני מבין כיצד האיש יודע לקרוא מחקרים! אז בבקשה פרופסור פינגר הנה מחקר על בחירת שופטים לבית המשפט העליון משנת 2012 שמצטרף למחקר של בלכמן – תקרא!

אבל אם ברור לי מדוע הוא "אינו מוכן" לראות את המציאות – בשל ההון הפוליטי-התרבותי-והכלכלי שמציאות זו מקנה לו ולקבוצת החברות שלו – בסוף השבוע קיבלנו עוד דוגמא לעיוורון החברתי-מחקרי מפרופסור (למשפטים) יפה זילברשץ – יושבת ראש הוועדה לתקצוב ותכנון של ההשכלה הגבוהה בישראל! בראיון שהיא ערכה לדה-מרקר היא עונה לשאלות בעניין, בבקשה:

…מה לגבי מזרחים?

אין לי נתונים על זה, ואני לא חושבת שהמערכת בודקת את הכיוון הזה. הנושא הזה יותר מטושטש.

ובכל זאת הסגל הוא ברובו העצום אשכנזי.

אני לא בטוחה. ההגדרה הזאת סטרילית כיום.

את יכולה לתת דוגמאות?

יש המון. בתוך עולם המשפט, בדיסציפלינה שלי, אני מכירה הרבה. אני מעדיפה לא לנקוב בשמות, אני לא חושבת שהם היו רוצים לראות את השם שלהם מופיע דווקא בהקשר הזה. די עם זה.

די?

כן, די. לא נראה לי שזאת הבעיה. אנחנו מתמקדים בעידוד הערבים והנשים, שנמצאים במערכת ומתקשים להגיע לדרגות הגבוהות.

די אז די. מה עושים עם קידום נשים?

זה סיפור מעניין. נכון להיום נשים מהוות יותר ממחצית מהסטודנטים לתואר ראשון וחצי מהסטודנטיות לדוקטורט, אבל ככל שעולים בסולם הדרגות באקדמיה מספרן יורד, למרות נתוני הפתיחה הטובים. אנחנו יודעים לאתר את החסמים. היו ועדות בראשות פרופ' רבקה כרמי ופרופ' רות ארנון, שגילו ששנות הקידום המרכזיות בדרגות הן בדרך כלל שנים שבהן נשים מקימות משפחה. לכן הקידום שלהם קשה יותר.

איוולת ודברים ריקים. היא הולכת באותו תלם חרוש שבו מנסים לשסות את הערבים והמזרחים זה בזה על מנת שלא נפגע, חס וחלילה, באליטה השלטת! מעניין מה היה אם מישהו היה אומר לה כי יש נתונים – ויש יותר נשים אשכנזיות – ממזרחים וערבים, נשים וגברים גם יחד – מה אז היא הייתה עונה? וזו אישה שאמונה על כלל התכנון והתקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל!!! איך זה יכול להיות? והשיא היא מדברת בגאווה רבה על ביג דאטה! ביג דאטה והיא אינה מודעת להרכב האנושי-אתני של המערכת עליה היא אמונה?!?!?!? מעניין כיצד מחקר זה עף מעל לשולחנה????

ואם זה לא מספיק ועדיין לא הבנתם או לא קלטתם את הנתונים – אז בבקשה הנה עוד קצת לא ביג דאטה אבל דאטה! למי יש יותר סיכוי להגיע לאקדמיה טרי מהיום תפאדלי – סיכוי כפול לתואר ראשון: פערי ההשכלה בין סטודנטים מהמרכז והפריפריה. ואם תרצו יש גם מחקר שמדבר על הרכב האוכלוסיה בפריפריה…צריך רק לדעת לחפש בספריה ולקרוא!

לסיכום אספר לכם סוד גלוי – היא יודעת, הם כולם יודעים — אבל הם מפחדים! הם מפחדים מהאמת, הם מפחדים מהשינוי כי הם מרוויחים מזה מכל כיוון! הם מרוויחים הון תרבותי-כלכלי-וחברתי עליו הם אינם מוכנים לוותר! הם משתמשים בפרקטיקות נואלות כמו "מערכת שבוחרת את הטובים (כל עוד הם חלק מהאליטה)" או "עזבו מזרחים זה לא העניין בואו ונדבר על נשים וערבים (היינו נשסה את המיעוטים אחד בשני)" אותי זה מגעיל!

הם חסרי חוש ביקורת, לא מודעים למחקר בסיסי בתחום – ועדיין מצליחים לשלוט, להתמנות ולמנות את חבריהם וחברותין לחונטה!

ולי קצת נמאס מזה.

שבוע טוב

הני

(תודה לאלונה אילוז על עזרתה להעלאת הטקסט)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Noha Bar  ביום אוקטובר 30, 2016 בשעה 2:51 pm

    1. הנתונים מזעזעים ומרגיזים (סביר שאם ננכה מוצא של נישואי מזרח /מערב ימצא שיפור, אבל לא בהכרח מהותי ואולי עקרונית זה בכלל מחזק את הבעייתיות? לא נכנסתי לתוך הקישורים ומקווה שהנתונים לא כוללים מוצא משולב).
    2. האם יתכן שכברירת מחדל פנו מזרחיים לעולם הישיבות (ר' אריה דרעי שלמד בישיבה ליטאית – מופרדת!).
    3. לא ברור לי איך ימין ושמאל לא רלבנטי פה. הנה דוגמה: התחרות בשוק הסלולר – כלכלה או פוליטיקה? http://www.blacklabor.org/?p=14940 נלקח במקור מהבלוג כאן.
    4. מה עושים? איך מוצאים אסטרטגיות חדשות לשינוי בלי לשקוע באסטרטגיות שלא הועילו?
    איך מגייסים דווקא את היריב (האקטיבי או הפסיבי)?

  • אילנה עמרמי ירימי  ביום אוקטובר 31, 2016 בשעה 12:29 am

    אילנה עמרמי ירימי
    13 שעות ·
    WordPress
    ·
    ושוב עולים הזכרונות ומובילים אותי לתפקידי כמנהלת צעירה (26) בבי"ס לחינוך מיוחד ברחובות , שיותר מ 90% מהתלמידים היו בני עדות המזרח . שנשלחו ללא מבדקים והמלצות לחינוך מיוחד. פרט לצבע עורם והיותם ממשפחות מצוקה, לא היתה שום סיבה להעברתם לחינוך מיוחד.(מאות תלמידים)
    כך בונים "מאגר" של חוטבי עצים ושואבי מים. לאחר 5 שנות ניהול מלחמות עם הממסד, ואי קבלת ילדים ללא איבחונים- נסגרה "האוניברסיטה" לשחורים ואלה שנשארו המשיכו בכיתות מקדמות בבתי הספר הרגילים. שכרי היום הוא המפגשים האקראיים עם תלמידים שניצלו והיום הם מנהלי מחלקות, הנדסאים ו…
    המפגש האחרון עם תלמיד שובב בתור בדואר, שללא כל "הכנה" אמר בפני כל : "המנהלת אילנה, את הצלת את חיי" השבתי , שאת חייך אתה חיב להוריך, ואז השיב: "אתמול קבלתי תואר הנדסאי, לולא "זרקת" אותי מביה"ס כשהורי כעסו ולא הבינו, הייתי היום ???.
    את החיבוק והברכה הוא קיבל..

    הני יקירי, מה שהיה אסור שיהיה ולא יהיה!!!
    **************************************************

  • עוזי קטן  ביום נובמבר 2, 2016 בשעה 11:22 am

    עלות ההשקעה של המדינה בתאגיד הציבורי המיועד לביטול עד כה היא 1.7 מליארד ש"ח ובנוסף, העלות השנתית לביטול התאגיד עומדת על 370 מליון ש"ח. וזאת רק כדי להחליש את כוחו והשפעתו שה"שמאל הלבן". אם חלק מהכסף שבוזבז עד כה היה מושקע בפריפריה זה היה לבטח מניב תוצאות עבור אוכלוסיות מוחלשות גם באקדמיה.

    אבל שנאת ה"שמאל הלבן" גוברת על הכל. אז מה הפלא שמליארדי שקלים הולכים לפח האשפה ושפערים באקדמיה עדיין מתקיימים גם אחרי 40 שנות שילטון הליכוד ה"חברתי"???

כתיבת תגובה