גזענות בישראל? 2011? אין מצב!!!!

והיום, חברות וחברים יקרים, נחזור קצת לעניין המלחמה התרבותית וספיחייה…ובטור זה באופן ספציפי ביוסי גיספן עסקינן…

אני את המהפכה התרבותית, או יותר נכון את המסה הקריטית של המהפכה התרבותית פספסתי! טסתי לי לניו יורק לעשור, וכשעזבתי לא היה רדיו אזורי, וערוץ 2 היה בתחילת דרכו, רוב המוסיקה הייתה עדיין מפוקחת על ידי אותם עורכים מוסיקליים, או "קלגסי תרבות", שהכתיבו לנו משנות גזעניות אאוגניות של מה טוב ומה רע. באותם ימים רחוקים, 1997, האויב היה עדיין ברור, הערבי! הוא היה מפחיד וכל הקשור בו היה רע ולא טוב, תרבות ומוסיקה נכללו באותן קטגוריות. הנקודה המזרחית בעניין הייתה שכחלק מהגדרת האויב הערבי ומידור תרבותו עד לכדי סלידה הכניסו את התרבות המזרחית, ובעיקר המוסיקה המזרחית. אותם "אנשי תרבות" עשו להם לעניין אישי לדכא ולהעלים את אותה מוסיקה שהתחילה בגטאות תרבותיים-אתניים של הכרם, שכונת התקווה, ראש העין ועוד מקומות בהם יישבו מזרחים בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת והיום מנסים בכול הכוח לזרוק אותם משם בשל ערכם הנדלני שעלה. כשאני עזבתי אמנם זהר הפך לבון טון, מין פרא אציל לא מרוסן, וגם אייל גולן הפך לחיית המחמד של אותם ממסדיים, אך המהפכה עוד לא פרצה מלא עוזה.

ופתאום אני מגיע לארץ לאחר כמה שנים ויש עשרות של תחנות רדיו אזוריות, ברובן המוסיקה השלטת היא מזרחית, ערוץ 1 ו-2 שהעלו שעת מוסיקה מזרחית החלו להבין כי העם דורש מוסיקה מזרחית וכל תוכניות הארוח הפכו לחממה לזמרים ויוצרים מזרחים. הדבר פגע קשה בפרנסתם של אותם "נכסי צאן ברזל" של "התרבות הישראלית". מה שנעשה על מנת להעניק לתרבות המזרחית מקום נחות הפך בזמן זה לחרב פיפיות, הכינוי של זמר מזרחי או ים תיכוני הפך לשליט, בעוד שאת האחרים כינו שירי ארץ ישראל, את האמנים המזרחים ניסו לדחוף מטה על ידי כינויי גנאי וכמעט הצליחו, "זמרי קסטות" היה אחד הביטויים שנועדו לעשות את העבודה. ניסים גרמה, מיודענו כתב על כך שיר והראה את האבסורד בעובדה שכמה "קלגסי תרבות" הצליחו להחזיק מדינה שלמה שבויה ולקבוע מה יושמע ברדיו ובטלויזיה למרות שרוב העם צרך את התרבות שלו מאותם דוכני קסטות מיתולוגיים (את הקליפ לא הצלחתי למצוא אם מישהו מוצא אנא להעביר ונעלה אותו באתר). הביצועים של האמנים המזרחים גם לשירים שנכתבו לא עבורם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות ולעיתים קרובות התעלו על הביצועים המקוריים.

לדוגמא הביצוע המדהים, הטוב ביותר ששמעתי מעולם, לסורו ממני של אלכסנדר פן על ידי צלילי הכרם!

הנסיון לבודד את התרבות הישראלית של יוצאי מדינות ערב הביא לתגובה הפוכה, כפי שלא למדו האידיוטים ממפא"י (ראו עלית ללא ממשיכים של יוהונתן שפירא 1981) את הלקח ההיסטורי עד לאותה סטירת לחי, תרתי משמע, של 1977, ושוב אינני חושב שזה היה הדבר הנכון לעשות, כך גם לא ראו אותם "אנשי תרבות" את סופם הקרב! קרה אשר קרה, ובדיוק כבכול מקום בעולם בו כמה מעטים ניסו לשלוט ברבים, היוצרות התהפכו והמוסיקה המזרחית החלה לשלוט בסצנה התרבותית הישראלית – זוהי המוסיקה שמגדירה בעיני רבים כיום את המושג ישראליות. שירים כמו מונו, אתה תותח ועוד הפכו להיות המנונים לאומיים וכולם שרים אותם!

לדוגמא, השיר שהרגיז רבים מונו מונו שירו של יוסי גיספן בבציצועו של שלומי סרנגה בעל הקול המדהים:

ובמקום לפרגן ולהבין שהגיע הזמן לפנות את הבמה לפרץ החדש של הישראליות החלה מערכה כוללת של כל "קלגסי התרבות" וגם היוצרים והמבצעים ה"ישראליים" על מנת להחזיר את השליטה לידיהם. מילים כתת-תרבות, מוסיקה נחותה, מילים ריקות ועוד דברים כאלו ואחרים הונחתו על אנשי התרבות המזרחית בישראל. אודה ואתוודה, לא כל שיר "מזרחי" שיוצא ברדיו הוא לטעמי, אבל אם נסקור שירים קודמים של יוצרים אחרים, ולא אני לא לוקח קרדיט לעניין אלו הם מילותיהן של גיספן וישי לוי, "כלבלב הו בי די בם בם" הוא לא בדיוק שיא היצירה, וגם לא שביל באמצע שביל בצד….אך כפי שאמרתי לפני ואומר גם אחרי לא בשיפוט תרבותי עסקינן בניגוד לכל אותם חמורים נוערים כמנחם בן, נתן זך, יוסי חרסונסקי ובלעמית החמורה הראשית ח**ה אלברשטיין (לראות את  הציטוטים שאלו העלו אתם מופנים לטורים קודמים בבלוג).

בתוך כל אותה בלילה יש את אקו"ם, אותו איגוד לא ברור שמעניק פרסים למוסיקאים, מחברים ומלחינים. השנה הוחלט להעניק את הפרס לח**ה אלברשטיין, וזה ממש הכעיס אותי, אך כנראה שלייקום יש תוכנית משלו ובהחלטה מפתיעה ביותר נתבשרנו כי הפרס יינתן גם לפיזמונאי הפופולרי ביותר בישראל אי פעם, יוסי גיספן, כן, יותר מנעמי שמר וכל האחרים. אותו יוסי מסתבר חיבר מאות אם לא אלפי שירים והוא האדם המושמע ביותר בישראל, יותר מארצי, חנוך וכל שם אחר בזמר הישראלי, לפי נתוני ההשמעות גיספן הוא הישראלי האמיתי! הוא השם המשפיע ביותר על תרבות השמיעה שלנו ברדיו ובטלויזיה הישראלי. אותו גיספן לאחר זכיותו בפרס לא השתנה הוא ממשיך בשלו צנוע ויוצר. אך, אמנון לוי מערוץ 10 עשה עליו כתבה מרתקת ושווה צפייה ובה תוכלו למצוא חלק מאותו תעוד מכוער ומפחיד של אמירות גזעניות כנגד המוסיקה המזרחית. אני יודע, זה כבר לא מקובל ופוליטיקלי קורקט להגיד דברים נגד המזרחים, אם מישהו יאמר "כי למזרחים אין יכולות אינטקלטואליות מתאימות להשתלבות באקדמיה" הוא קרוב לוודאי יועלה על המוקד! למרות שהפרקטיקה היא שמזרחים אינם משתלבים באקדמיה….אך מה שניתן לעשות, ואפילו רצוי בחוגים מסוימים, הוא לבוא חשבון עם התרבות המזרחית הישראלית וכמה שיותר חריף וחזק ככה יותר טוב. ואני אומר המשיכו בלעמים שכמותכם לקלס ולקלל, ואותם יוצרים וזמרים ימשיכו לעלות במדרגי הרייטיג, עד שיום אחד תבינו שמה שנשאר לכם זה רק אותה קבוצה קטנה ומסכנה.

כפי שאמר אחד המשתתפים בסרט (אני חושב מושיק עפיה) שתמצאו מטה: "מה יש? רק אותם ארבעה אנשים יודעים מה טוב וכולנו טועים? אז מה רוצים שנעשה? שנעזוב את המדינה ורק הם ישארו כאן ויעשו מה שבא להם?…" המלצה לכל אותם אידיוטים קנו שעון מעורר ותפעילו! באמת הגיע הזמן שתתחילו להפנים, המהפכה לא בדרך ולא נעליים, המהפכה כבר כאן!!! ועוד מעט אתם סרח עודף וחבל, כי התרבות כאן היא מצוינת ויש מקום לכולם, אך ממקום שווה ולא מהתנשאות! ההתבטאות של יוסי גיספן בנושא ח**ה אלברשטיין היא מדהימה ומראה עד כמה הוא איש גדול, הרבה יותר גדול ממבקריו…

פנים אמיתיות

 

יוסי גיספן

סיפורו המדהים של יוסי גיספן, מי שהתחיל את דרכו כרפד בשכונת התקווה, נפצע בתאונת עבודה ומחוסר ברירה החל לכתוב שירים. אייל גולן, מושיק עפייה, שלומי שבת, ליאור נרקיס, שרית חדד – לכולם כתב גיספן את הלהיטים הכי גדולים

 

וככה לסיום, תזכורת מהסרט המיתולוגי "כאסח" עם אריה אליאס המדהים חופני ודקלון בשיר מדהים!

וגם מצאתי קישור ישיר לצפייה בסרט כסאח:

http://www.megavideo.com/v/R53HDLOXc49b7986c2d593895a5a9d433ef76700